קרב רמת יוחנן - 12-16/4/48

ב-11 באפריל 1948, בעיצומו של קרב משמר העמק, שיגר קאווקג'י מברק אל מפקד הגדוד הדרוזי שחנה בשפרעם וביקשו לפעול, להקלת הלחץ מעל 'חיל הירמוך'. גדוד זה הגיע לארץ בסוף מארז והופקד על מחוז חיפה. מקום מפקדתו נקבע בשפרעם, שחלק מתושביה דרוזים והיא קרובה לחיפה, ושוכנת בין ריכוזי הדרוזים אשר בהר הכרמל ובגליל. היתה זאת יחידה של שכירים, שפעלה שלא על דעתו של מנהיג הר הדרוזים.

לבקשת קאווקג'י ובלחץ המפקדה של 'צבא ההצלה', תפס הגדוד ב-12 באפריל כפרים ערביים אחדים בקרבת היישובים היהודיים רמת יוחנן, כפר המכבי, אושה וכפר אתא. משם החל להטריד עובדים יהודים בשדות ולהמטיר אש על רמת יוחנן. נסיונה של ה'הגנה' לכבוש את הכפרים הערביים בליל 15/14 באפריל נכשל, ואנשיה נסוגו לכפר אתא, אולם בליל 16/15 בחודש הצליחו בכך: שתי פלוגות תפסו את הכפרים שהיו נטושים. למחרת התקיפו הדרוזים את הלוחמים בכפרים הכבושים, ועקב הלחץ הקשה פונו הכפרים לפנות ערב; אולם למחרת בבוקר התברר כי הדרוזים הפסיקו את הקרב מחמת אבידותיהם הכבדות, ונסוגו כליל. הכפרים נתפסו סופית בידי כוחות ה'הגנה'.

תוך כדי הקרבות נוצר מגע בין נציבי ה'הגנה' לבין נכבדים דרוזים מקומיים ומפקדי היחידה הדרוזית, ובסופו של משא ומתן זה נחתם מעין חוזה 'הפסקת אש ואי התקפה' בין העדה הדרוזית לבין היישוב היהודי.