מבצעים בירושלים וסביבותיה ממבצע 'נחשון' עד 14/5/48
השיירה השלישית, הגדולה בכולן, הותקפה ב-20 באפריל בדרכה מן השפלה בקטע הכביש דיר-איוב - שער הגיא. לאחר קרב קשה עלה בידי מרבית 'שיירת הראל' להבקיע את דרכה, אך אחריה שוב חסמו יחידות 'צבא ההצלה' את הדרך לירושלים. בינתיים החמיר המצב בירושלים עצמה וכוחות 'הראל' הוחשו העירה כדי לחדש את הקשר עם נוה יעקב, עטרות והר הצופים וכן עם השכונות הדרומיות, בעקבות האסון שפקד את שיירת 'הדסה' להר הצופים. הוחלט על 'מבצע יבוסי', שנועד להקל את הלחץ מעל העיר. מפקד המבצע היה יצחק שדה.
ב-22 באפריל נכשלה ההתקפה על נבי סמואל; כוחות 'הראל', שהצליחו לכבוש את שכונת שיח' ג'ראח וליצור רציפות קרקעית עם הר הצופים, נאלצו לפנותה בלחץ הצבא הבריטי; הבריטים הבטיחו שהשטח יימסר לכוחותינו בשעת הפינוי. כמו כן נכשל ניסיון לכבוש את איזור בית החולים 'אוגוסטה ויקטוריה', (השולט על כביש יריחו). לעומת זאת, כבשו יחידות הפלמ"ח ב-30 באפריל את מנזר סן-סימון ושכונת קטמון לאחר קרב מר, ובכך השתפר מצב השכונות הדרומיות של העיר. עם סיום 'מבצע יבוסי', החליט הפיקוד העליון לעשות ניסיון נוסף לפתיחת הדרך לירושלים. במבצע השתתפה חטיבת 'הראל' וגדוד אחד מחטיבת 'גבעתי'. המפקד היה יצחק רבין.
מטרות מבצע 'מכבי' - על שם קצין המנהלה של 'הראל' שנפל בשיירה האחרונה - היו הורדת הרכב שהצטבר בירושלים מאז, וכן הבאת שיירות מזון ואספקה העירה, בטרם תתחיל הפלישה של צבאות ערב. מטרות אלו לא הושגו: כוחות שריון וארטילריה בריטיים התערבו בלחימה בגזרת לטרון; וכוחות 'צבא ההצלה' של קאוקג'י הופיעו בזירה זו, לאחר תבוסתם במשמר העמק. לזירה הוחשו כוחות נוספים של 'גבעתי' והפיקוד על המבצע הוטל על מפקדתה.
בגזרת השפלה הושגו מספר הישגים כמו כיבוש מחנה העצורים ליד לטרון, אבל האיום של הצבא המצרי על דרום הארץ אילץ את הפיקוד העליון להפסיק את 'מבצע מכבי' ולהפנות את חטיבת 'גבעתי' דרומה. אחרוני החיילים הבריטים פינו את ירושלים עצמה ב-14 במאי, ומיד החלה חטיבת 'עציוני' במבצע 'קילשון' שנועד לתפוס את האזורים המתפנים.
© כרטא
