המ"ג

ב-4.10.1939 גילו קציני משטרה בריטיים באקראי נשק במחנה אימונים במושבה יבנאל ששימש את קורס המ"מ (מפקדי מחלקות) של ההגנה, בפיקודו של רפאל לב. מיד לאחר הגילוי הוחלט להעביר את הקורס לג'וערה. המדריכים והחניכים פוצלו לשתי קבוצות: האחת, שעליה פקד יגאל אלון ובה מקצת מ- 61 החניכים והמדריכים שהיו מאנשי הנוטרות הליגאלית, הצטרפו כמלווים למכוניות שהעבירו את הציוד והנשק. האחרת ובה 43 (מ"ג) מדריכים וחניכים, חמושים בחלקם, בפיקודו של סגן מפקד הקורס, משה זליצקי- כרמל, נעה ברגל במשך הלילה כשבתוכניתה להגיע לחניית ביניים עם שחר ולהמשיך בתנועה לאחר רדת החשכה.

עיכוב ביציאה גרם לכך שהצועדים לא הספיקו להגיע עד בוקר ליעדם. באור יום, בהיותם בוואדי בירה (נחל תבור) הם נתקלו בשיירת מכוניות של חיל הספר העבר-ירדני - תחת פיקוד בריטי - ונאסרו כולם. המ"ג, ביניהם מפקד הקורס לב, סגנו משה כרמל והמדריך משה דיין, הועמדו למשפט בפני בית דין צבאי. למרות טענותיהם כי התאמנו כדי לעמוד בפני האויב הנאצי לצידם של הבריטים, נדונו לעשר שנות מאסר. אחד מהם נדון למאסר עולם. מאוחר יותר הומתק גזר הדין והועמד על חמש שנים ובפברואר 1941 שוחררו כולם.

משפט המ"ג היה הראשון בסדרת משפטים נגד יהודים שנתפסו ונשק ברשותם (ראה: משפטי נשק) וסימל את שינוי יחס הבריטים להגנה לאחר תום מאורעות 1936/39.