עציוני

חטיבה 6. חטיבת חי"ש, שהוקמה ערב מלחמת העצמאות. מרחבה - העיר ירושלים והיישובים סביבה, לרבות גוש עציון ומפעל האשלג בצפון ים המלח. החטיבה הקימה שלושה גדודי חי"ש, "מוריה", "מכמש" ו-"בית חורון", וארבעה גדודי חי"ם. היא התארגנה להגנה על היישוב העברי בבירה, שאכלס רובעים ושכונות בינות רובעים ערביים ואזורי- ביטחון בריטיים, וכן הציבה תגבורות ביישובים המבודדים מצפונה - עטרות ונוה-יעקב, מדרומה - ארבעה יישובי גוש עציון, ממזרחה - מפעל האשלג ובית-הערבה, וממערבה - הרטוב. בנוסף, השתתפה בליווי שיירות, הוציאה כוחות לפשיטות גמול והדפה התקפות על השכונות והיישובים היהודיים.

בפברואר 1948 כבדה המערכה בעיר. הרובע היהודי בעיר העתיקה נותק למעשה, וכמוהו האוניברסיטה ובית-החולים "הדסה" על הר-הצופים. האוכלוסיה היהודית נפגעה בפיגועים קשים - בבניין "פלסטיין פוסט" (1.2), ברחוב בן-יהודה (22.2), ובחצר המוסדות הלאומיים (11.3). כוחות החטיבה השתתפו במבצע נחשון, בעיקר בהגנת היישובים ממערב לירושלים ובכפר קסטל, שנכבש על-ידי הפלמ"ח וכוח מעציוני בתחילת אפריל. לאחר המבצע, בעקבות מידע של הש"י על הקדמת הפינוי הבריטי מהעיר, הוכנסו כוחות פלמ"ח העירה לפעולות התקפיות, בעוד פעילות החטיבה התרכזה בעיקר בהגנה. כוחותיה השתתפו במבצעי הראל ויבוסי מצפון לעיר ובדרך אליה, ובפעולה לכיבוש מנזר סן סימון וקטמון בדרומה.

ב-12 במאי פתח כוח ירדני בהתקפה על יישובי גוש עציון, בסיוע אלפי כפריים.

יישובי הגוש הוכרעו ואנשיהם הלכו בשבי בבוקר ה-14 במאי. עם צאת הבריטים פתחה החטיבה במבצע קלשון לתפיסת אזורי-הביטחון הבריטיים ולהשתלטות על שיח'-ג'ראח והדרך להר הצופים.

בפתיחת הפלישה הופנתה מחצית כוחו הממונע של הלגיון לירושלים, ומחציתו האחרת - לניתוק הדרך אליה. עטרות פונתה בליל 15/14 במאי, וב-16 בחודש הדפה נוה-יעקב התקפה, אך פונתה בלילה. בעיר כבש הלגיון את שיח'-ג'ראח, אבל כשניסה לפרוץ לחלק היהודי של העיר, נהדף בבתי מנדלבאום וליד מנזר נוטרדם. בליל 19/18 בחודש הצליח כוח פלמ"ח לפרוץ לרובע היהודי הנצור בעיר העתיקה משער ציון.

מחטיבת עציוני נבצר להכניס לרובע תגבורת מספקת, והוא נותק שוב. בדרום העיר תקפו "אחים מוסלמים" ממצרים ב-23 במאי את רמת רחל. הקיבוץ עבר מיד ליד וחזר לידי כוחות ההגנה ב-25 בחודש. מגיני הרובע היהודי בעיר העתיקה הוסיפו להתגונן, אך ב-28 במאי נכנעו.

המצור על העיר הוחמר בשלהי מאי. בנוסף ללחימתה ברחבי העיר וביישובים בסביבתה, הוציאה החטיבה כוחות להחזקת משלטים בדרך אל העיר וגייסה סבלים לסייע בהעברת שקי מזון ב"נתיב הג'יפים", שהיה בהפוגה לדרך בורמה.

בקרבות עשרת הימים שיפרה החטיבה עמדות מדרום-מערב לעיר, הדפה את התקפת הלגיון במאה שערים, אך נכשלה במבצע קדם, שנועד לפרוץ לעיר העתיקה ולהיאחז בה.

בהפוגה השנייה לקחה החטיבה חלק בתקריות מקומיות, כגון בארמון הנציב באוגוסט.

בליל 20/19 באוקטובר נכשלה במבצע יקב, בניסיון לכבוש את הר גילה. ב-30 בנובמבר הוסדרה בעיר "הפסקת אש כנה", שכללה גם קשר תקופתי סדיר עם הר הצופים.

מפקדי החטיבה: ישראל זבלודובסקי-עמיר, דוד שאלתיאל, משה דיין.