מוזיאון הגנה
אתרי ההגנה

גבעתיים

שכונותיה של העיר גבעתיים (בורוגב, גבעת רמב"ם, גבעת קוזלובסקי) שימשו מאז שנות ה-20 מרכז לפעילות חשאית של ה"הגנה", בעיקר בתחומי ייצור הנשק ואחסונו בסליקים. פעלו בה כמה מכונים של תעש, וכן שני סליקים גדולים.

בית המלאכה הראשון של התעש, "מכון א'", הוקם ב-1933 בשכונת בורוכוב, במכון המים של השכונה. הוא פעל במשך שלוש שנים, תחת חסותו של זכריה סובולוב, איש ה"הגנה" שהיה אחראי על המכון מטעם השכונה. ב-35 הלירות הארץ-ישראליות, שקיבל התעש ממרכז ה"הגנה", נרכשו מחרטה, מקדח ומשחזה לעיבוד רימוני היד ורימוני הרובה. גופי הרימונים היו מגיעים ממכון אחר של התעש ברמת-גן.

במכון המים עבדו בתחילה שני פועלים ואחר-כך ארבעה, והם ייצרו במאמצים גדולים ובתנאים נחותים, עד 350 רימונים ביום. בשעת סכנה היו מטמינים את הרימונים ואת כלי המלאכה בסליק מיוחד ומתחזים לשרברבים, העובדים במכון.

הרימונים המוכנים היו מועמסים על חמור וזה הובל ל"חדר" - שם קוד למכונים שבהם יוצרו והורכבו מנגנוני ההצתה של הרימונים. בין 1933 ל-1945 פעלו בגבעתיים כמה "חדרים". עובדיהם נמנו עם בוגרי בית-הספר המקצועי "מקס פיין", ובראשם שלמה שמיר ואדיר הלוי, שניהלו את המכונים. בין הפועלים היו גם מספר בחורות.

החדר הראשון פעל בשכונת נחלת יצחק, ברחוב ערבי-נחל 22, מול משק הפועלות. הוא נוהל בידי שלמה שמיר ואדיר הלוי.

החדר השני פעל בבית משפחת פיקרסקי בשכונת בורוכוב, ברחוב בורוכוב 23, ונוהל בידי אדיר הלוי. הוא כונה "החדר הכימי", בשל הכיסוי שניתן לו - מפעל לייצור חומרי הדברה. כאן המשיכו את ייצור הרימונים שהחל במכון המים: בפינה אחת ייצרו פתילי שפשוף להצתת הרימון, בפינה שנייה - מילאו את הרימונים והרכיבו אותם ושאר השטח שימש מחסן לחומרי גלם ולמוצרים הגמורים. במקום גם נבדקו גופי רימונים שלא מתוצרת תעש; רימונים שלא עמדו בדרישות - נפסלו.

החדר השלישי פעל בבית שכן לבית משפחת פיקרסקי, בית משפחת דניאלי, ונוהל גם הוא בידי אדיר הלוי. ב-1936 נבנה בחצר משפחות פיקרסקי ודניאלי סליק תת-קרקעי לאחסון הרימונים.

חדר נוסף פעל משנת 1943 בדירת משפחת פיש בגבעת רמב"ם, ברחוב רמב"ם 49. גם הוא נוהל בידי אדיר הלוי ושלמה שמיר. כאן הוכנסו תוספות (מאיצים) ברימון היד "הפולני". פעילות החדר הופסקה בנובמבר 1943, לאחר שאחת העובדות נהרגה בהתפוצצות שאירעה במקום.

בשכונת גבעת רמב"ם פעל בין 1942 ל-1943 גם מכון "יהודה" לייצור תחמושת. הוא נוהל בידי שלמה בוגרד, ויוצרו בו עופרת וכספית רועמת, ספירט לבקבוקי מולוטוב, פיקות וחומר נפץ "טן" לרימונים. ביוני 1943 אירעה גם במקום זה התפוצצות. המכון נהרס ושני עובדים נהרגו. יחידה של הפלמ"ח טשטשה את עקבות הפיצוץ וסילקה מהמקום את המכונות והמכשירים.

האדמות הריקות שמדרום לשכונת בורוכוב שימשו עד לשנות השלושים אתר לניסוי כלי נשק של ה"הגנה". האזור היה מבותר בוואדיות עמוקים ומרוחק משטח בנוי, מה שהבליע את הדי היריות. לאחר שהחלה באזור בנייה - הועברו הניסויים למערה במדרון הגבעה, במקום שבו נמצא כיום רחוב ז'בוטינסקי.

הסליק הראשון שפעל בגבעתיים היה סליק אלדמע. הוא נבנה ב-1923 מתחת לצריף של אברהם אלדמע (אייזנשטיין) בשכונת בורוכוב, לאחר סיום בנייתם של הבתים הראשונים בשכונה. חפירת הסליק נעשתה בלילות, על-ידי חברי ה"הגנה". גודלו היה כ-3 מטרים רבועים, ואוחסנו בו כ-300 אקדחים, רובים, מכונות ירייה, מרגמות, וכן רימונים, תחמושת ומסמכים סודיים. כינויו של הסליק בהגנה היה "טזרוב".

אלדמע עצמו היה מורה בגמנסיה הרצליה ובחצר ביתו התקיימה הפעילות התרבותית והחברתית של השכונה - בכלל זה הצגות תיאטרון, סרטים ומופעים. הוצאת נשק מהסליק נעשתה בלילות, לרוב לאחר הצגות, כשאלדמע היה תולה את מסכי הבימה "לאיוורור" בין עצי האקליפטוס, כדי להסתיר את המחסן מהרחוב. לסליק אלדמע הוכנס גם נשק שהובא לארץ ב"חביות מלט". החביות נקברו בין העצים בשדרת הקזוארינות.

ב-1939, כשהחלו הבריטים בחיפושי הנשק, הוחלט לאטום את הסליק. כפתחי איוורור שימשו ברז השקיה גדול ושובך יונים על צינור, שהותקנו משני צידי הצריף.

בית אלדמע שימש גם מרכז של ה"הגנה", ובו הושבעו חברי הארגון בגוש דן.

סליק שני בגבעתיים היה סליק ועדי, שפעל מ-1937. הוא הוקם במערה ברחוב ז'בוטינסקי על מגרשו של ישראל ועדי, והיה אחד ממחסני הנשק המרכזיים והסודיים ביותר של ה"הגנה". הסליק, שנבנה מתחת ללול עופות, לא שימש לפעילות שוטפת אלא לאחסון הנשק, כעתודה ארצית לשעת חירום. מחסנאי הסליק היה ועדי עצמו, ורק מעטים ידעו עליו.

ערב מלחמת העצמאות הוקמו בגבעתיים שלושה מפעלים של תעש. בגבעת רמב"ם הוקם מפעל R (האות הראשונה של רמב"ם) לייצור תחמושת למקלע דרור, באמצעות מכונות שהובאו מארה"ב. ביולי 1948, עם סגירת מכון איילון ברחובות, יצרה במקום גם תחמושת 9 מ"מ לתת-מקלע סטן.

בנחלת יצחק הוקם מפעל Q (האות הראשונה של המלה כדורים בלעז), שבו יוצרו מכשירי עזר תעשייתיים ונחרטו קנים למרגמות. כאן נמצאו גם המשרדים הטכניים של תעש.

פעילות נוספת של ה"הגנה" בגבעתיים היתה בנושא הדרכת טופוגרפיה. קורס ראשון למדריכים נערך בגבעת רמב"ם ב-1938 על-ידי המהנדס הלל בירגר, אבי הטופוגרפיה ב"הגנה". חניכיו הפכו לצוות מדריכים, שהפיץ את עיקרי המקצוע בשורות הארגון.