מוזיאון הגנה
אתרי ההגנה

יחיעם

קיבוץ יחיעם, השוכן בבדידות מזרחית לנהריה, היה נתון בשלב הראשון של מלחמת העצמאות למצור ערבי, ושיירות של ה"הגנה" הותקפו בדרכן אליו. ההתקפה הקשה ביותר היתה ב-27 במארס 1948. מבין 89 אנשי השיירה נהרגו 47 בקרב, בהם המג"ד, בן-עמי פכטר. על הדרך לקיבוץ השתלטה חטיבת כרמלי רק ב-21 במאי, במבצע "בן-עמי".

קיבוץ יחיעם עלה על הקרקע ב-1946, במסגרת מסע התיישבות נרחב שערכה הנהגת היישוב. הוא הוקם על-ידי קבוצה של ילידי הארץ ועולים מהונגריה, חברי השומר הצעיר. בתחילה ניתן לקיבוץ השם "קיבוץ הסלע", אולם לאחר "ליל הגשרים" נקרא על שמו של יחיעם וייץ, שנהרג בפיצוץ גשר הרכבת על נחל כזיב.

ב-21 בינואר 1948 תקפו את קיבוץ יחיעם מאות ערבים, בהם גדוד של צבא ההצלה הערבי, בפיקודו של אדיב שישאקלי, ולוחמים מקומיים מהכפרים הסמוכים. בקיבוץ היו אז כ-50 איש, רובם גברים, ואליהם נוספה מחלקת חי"ש של 30 לוחמים. הערבים פוצצו את הגשר, המחבר את כביש יחיעם עם כביש תרשיחא-נהריה, והתקדמו לעבר הקיבוץ כשהם יורים מנשק אוטומטי, משליכים רימונים וצועקים "איטבח אל יהוד". ההתקפה נמשכה כחמש שעות ובמהלכה ניסו הערבים להסתער פעמיים על בתי המשק - ובשתיהן נהדפו, תוך אבידות קשות. ארבעה ממגיני הקיבוץ נהרגו. זו היתה התבוסה הראשונה שנחל "חיל ההצלה" בניסיון להתמודד עם כוח ההגנה של ישוב עברי.

מתחילת מלחמת העצמאות היה הגליל המערבי נתון במצור. הדרך מחיפה צפונה נותקה, אולם משוריינים של ה"הגנה" הצליחו מדי פעם להבקיע את הדרך. בסוף פברואר 48', אירע ניסיון תקיפה ראשון של שיירה בדרך ליחיעם: 40 דרוזים התמקמו בסביבות הכפר הערבי גבסיה, 2 ק"מ מדרום לכברי, והציבו מארבים על אם הדרך. אנשי הכפר סירבו לשתף עימם פעולה וגירשו אותם בכוח.

בעקבות התערבותם של הבריטים, נחתם ב-24 במארס הסכם בין הערבים ליהודים על פתיחת הדרך. בהסכם התחייבו הערבים שלא לפגוע במכוניות יהודיות בדרך בין חיפה לנהריה ובין נהריה ליחיעם. בתמורה, איפשרו היהודים תנועה של מכוניות ערביות בין עכו לחיפה.

מפקד חטיבת כרמלי, משה כרמל, ומפקד גדוד 21, בן-עמי פכטר, החליטו להוציא שיירת אספקה לנהריה וליישובי הסביבה. היא צוידה גם באמצעים לפריצת הדרך, למקרה שהערבים יפרו את ההסכם וינסו לחסום אותה. למחרת אכן נודע לש"י שהערבים מתכננים מארבים לשיירות באיזור נהריה.

שיירת האספקה של החטיבה יצאה מקריית-מוצקין לנהריה ביום שישי, 26 במארס. המשאיות שנועדו ליחיעם, נשארו בשבי ציון, והאחרות נסעו ליעדיהן - נהריה והקיבוצים חניתה, אילון ומצובה. באותו יום הגיעה למפקדת החטיבה הידיעה כי אדיב שישאקלי בא לעכו, וכי 300 ערבים התאספו באיזור תרשיחא כדי לתקוף את יחיעם. המידע הועבר לבן-עמי פכטר, אולם הוא החליט שלא לבטל את מסע השיירה. פכטר טען כי יש לאנשיו די כוח להתגבר על הערבים. הוא גם התעקש להתלוות אישית לשיירה.

השיירה יצאה לדרכה משבי ציון ב-27 במארס, ב-2 בצהריים. בראשה נע משוריין פורץ מחסומים, שבו ישבו מפקד השיירה, המ"פ איתן זייץ, ו-13 לוחמים. ממזרח לכפר כברי נתקלה השיירה במחסום אבנים. החלה אש ממארב בצד הכביש, אולם השיירה המשיכה לנסוע. ליד המחסום השלישי חדרו כדורים למשוריין הראשון, ואיתן זייץ, המפקד, נהרג במקום. בן-עמי פכטר איבד את השליטה על הטנדר המשוריין שבו נהג, הטנדר התהפך וחסם את הדרך למשאיות שאחריו. ששת נוסעי הטנדר לא נפגעו, ונסוגו אל מבנה בצד הדרך. בדרך למבנה נהרג אחד מהם, ופכטר נפצע. נוסע שלישי, נער בן 16, התחמק מהיריות, הסתתר בשדות במשך 42 שעות והגיע לנהריה אחרי יומיים. שלושת הלוחמים האחרים נותרו ליד פכטר, הדפו התקפות והחזיקו מעמד כל הלילה, בתקווה שבבוקר יבואו חבריהם לחלצם. בבוקר נהרגו כל הארבעה.

המשאית השלישית בטור, שנשאה את הגשר הנייד, התהפכה וחסמה את הכביש. כלי הרכב שמאחוריה לא יכלו להמשיך בנסיעה, וגם לחזור לא יכלו, בגלל הכביש הצר והמפותל. התוקפים התקרבו אל המשאיות, השליכו עליהן רימונים וירו לתוך חרכי הירי. משוריין הליווי הצליח להסתובב ולחזור בכיוון נהריה, כדי להזעיק עזרה, אולם התהפך באחד המחסומים בדרך. האנשים קפצו ממנו והצליחו להגיע ברגל לנהריה.

האוטובוס המשוריין ספג אש תופת. כמה מהלוחמים יצאו ממנו, ורובם נפגעו מייד. האחרים המשיכו להילחם, וסירבו להצעת הערבים להיכנע. האוטובוס הוצת, וכמה לוחמים הצליחו לחמוק ממנו, בחסות העשן. מתוך 39 יושבי האוטובוס ניצלו רק ארבעה, שהגיעו בכוחות עצמם ליחיעם ולמצובה.

47 מנוסעי שיירת יחיעם נהרגו בקרב ו-7 נפצעו. כשירד הלילה עברו הערבים בין גופות אנשי ה"הגנה", כדי לוודא שכולם הרוגים. כמה מהפצועים, שהצליחו להסתתר בצידי הכביש, חמקו מהמקום בזחילה, וכעבור כמה שעות הגיעו ליחיעם בשארית כוחותיהם.

לאחר נפילת שיירת יחיעם נותקה הדרך ליישובי הגליל המערבי. מפקדת ה"הגנה" החליטה לשנות את שיטת הקשר עם היישובים המנותקים, ומסוף מארס החלו טיסות של שירות האוויר ליחיעם הנצורה, שהטילו אספקה מהאוויר אל חצר המשק.

ב-19 במאי 1948 כבשו כוחות של חטיבת כרמלי את הכפרים הערביים אום אל-פרג', א-נהר וכברי, במסגרת השלב השני של מבצע "בן-עמי" ("בן-עמי ב'") בגליל המערבי. ב-21 במאי בוצעה החבירה אל הקיבוץ. וכך נפתחה הדרך ליחיעם.