מוזיאון הגנה
אתרי ההגנה

סאסא (סעסע)

כפר ערבי בגליל העליון, ששימש בסיס לכנופיות ערביות ויעד לשתי פשיטות של יחידות ה"הגנה". הפשיטה על הכפר במלחמת העצמאות - שהיתה הפעולה בעלת הטווח הארוך ביותר עד אז - ציינה שלב חשוב בהתפתחות כוח ההרתעה של ה"הגנה". כיום עומד במקום קיבוץ סאסא של השומר-הצעיר.

הכפר הערבי סעסע שכן על הר גבוה, בצומת כביש נהריה-מירון וכביש הצפון. הפשיטה הראשונה על הכפר התבצעה ביולי 1939, בשלהי מאורעות 1939-1936. הפעולה באה בתגובה לירי של כנופייה ערבית לעבר חברי קיבוץ רמת-יוחנן, בעת שנסעו בכביש צפוני. לאחר שהתקבל מידע מהש"י, כי חברי הכנופייה מסתתרים בבית המוכתר בכפר סעסע, החליט מטה ה"הגנה" לפוצץ את הבית. תשעה אנשי ה"הגנה" מהפו"ם (יחידות לפעולות מיוחדות) בחיפה, בפיקודו של מוניה מרדור (לימים, מראשי הרכש והתעש ומייסד רפא"ל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) התחפשו לשוטרים בריטיים ויצאו אל הכפר בשתי מכוניות. הם היו מצוידים בנשק קל ובתת מקלע אחד. סמוך לכפר נטשו את כלי הרכב וטיפסו אליו ברגל, נושאים בידיהם את ארגזי המוקשים. החוליה הגיעה לכפר והקיפה מספר בניינים, בהם בית המוכתר. כדי למנוע אבידות בעת הפיצוץ, פונו יושבי הבית והבתים הסמוכים, בתואנה של חיפוש שעורכת המשטרה הבריטית. חיים לסקוב (לימים הרמטכ"ל) מחופש לקצין בריטי, "תירגם" לתושבים מאנגלית לערבית. חברי החוליה הניחו את המוקשים ופוצצו את הבית.

הפעולה בסעסע היתה בבחינת אזהרה לכפריים הערביים, כי פעולות תגובה לא יוגבלו רק נגד האחראים הישירים לפעולות הטרור, אלא יינקטו גם נגד שוכני הסביבה שממנה באו המפגעים. פעולה דומה בוצעה, מאוחר יותר, גם בבית המוכתר בבית ליד.

בראשיתה של מלחמת העצמאות שלט הכפר סעסע על האיזור, שבו נעו חיילי צבא ההצלה הערבי מסוריה ולבנון לתוך ארץ-ישראל. בכפר חנתה יחידה של צבא ההצלה, ו-300 מבין 1,500 התושבים היו לוחמים מזוינים. יחידות ערביות נוספות חנו בכפרים הסמוכים.

בסוף ינואר 1948 החליט מטה ה"הגנה" על ביצוע פשיטה על הכפר במסגרת "מבצע הל"ה", שכלל שורה של פשיטות עומק בשטח האויב ונועד להטיל מורא על הערבים ולהעלות את מוראל הלוחמים היהודיים. המבצע, על שם לוחמי הל"ה שנהרגו שבועיים לפני-כן בדרך לגוש עציון, כלל גם פיצוץ של שישה גשרים שחיברו את ארץ-ישראל עם לבנון וירדן, כדי למנוע את המשך הזרימה של לוחמים ערביים ארצה.

הפשיטה על סעסע נועדה להוציא את היוזמה בגליל מידי הערבים, לאלצם לרתק אנשים ונשק לשמירה על הכפר וליצור הרתעה בכפרי הגליל. מטרתה הוגדרה בפקודת המבצע: "לפוצץ 20 בתים ולפגוע במספר גדול ככל האפשר של לוחמים ערביים".

המבצע תוכנן לפרטיו: מטוס של שירות האוויר צילם את הכפר (זו היתה הפעם הראשונה שנעשה שימוש במודיעין כזה) ועל פי תצלומי האוויר נבנה מודל על שולחן חול. כך ניתן היה לתדרך את הלוחמים במדויק.

הפשיטה בוצעה בלילה שבין ה-14 ל-15 בפברואר. הפלוגה הפושטת, מהגדוד השלישי של הפלמ"ח (גדוד "הגליל"), יצאה מהבסיס בעין-זיתים ועימה 20 תרמילי חומר נפץ בני 10 ק"ג האחד, וכן תחמושת, מזון ומים ל-48 שעות, מכשירי קשר וציוד עזרה ראשונה. הלוחמים עשו מרחק של כ-20 ק"מ ברגל. הם הצליחו להתגנב עד לפאתי הכפר, בתנאי שטח קשים, ואז נתגלו; אולם השומר הערבי לא פתח באש, מאחר שלא שיער שמדובר ביהודים.

בחצות, שעת האפס של הפשיטה, פתח הכוח באש. אנשי הכנופיות שהסתתרו בכפר נתפסו בלתי מוכנים והגיבו בירי לא מדויק. חוליות החבלנים הטמינו את המטענים ליד הבתים, נסוגו לאחור ופוצצו בית אחר בית. הפעולה כולה ארכה שמונה דקות בלבד.

הנסיגה מסעסע היתה אחד המסעות הקשים בתולדות מלחמת העצמאות. על הכוח הפושט, 61 לוחמים, היה לעבור שוב את 20 הקילומטרים עד עין-זיתים בחשיכה, בגשם חזק ובדרך בוצית, כשהוא נושא עימו את שני הפצועים. מהכפרים שבדרך נורתה מדי פעם אש לעבר הלוחמים.

כשהאיר השחר היה הכוח כשני קילומטרים מצומת מירון, שם היתה אמורה לחכות מחלקת התגבורת. התברר כי המחלקה נסוגה בחזרה לעין-זיתים. מפקד הכוח החליט להעלות את הלוחמים על הכביש הראשי צפת-מירון, לא לפני שביקש מהבסיס בעין-זיתים לחסום את הכביש בסלעים ובמוקשים. בעיקר היה חשש מהתערבות של חיילים בריטיים, שחנו בהר כנען. מחלקת החילוץ, שיצאה לקראת הלוחמים, פגשה אותם בדרך ונטלה מהם את האלונקות וחלק מהציוד. קצב ההליכה הואץ. הערבים תושבי עין זיתון וצפת, שהבחינו בלוחמים, חשבו כנראה שהם בריטים.

ב-9 בבוקר, לאחר שמונה שעות של הליכה קשה, הגיעו הלוחמים לבסיס. הם היו באפיסת כוחות מוחלטת.

הפשיטה על סעסע היתה ציון דרך במלחמת העצמאות: לא פעולת הגנה או פעולת עונשין, אלא נטילת היוזמה בשטח ויצירת הרתעה. בביצועה היו מרכיבים של פעולה צבאית סדירה: סיור אווירי מוקדם ושימוש בתצלומי אוויר, מכשירי קשר טקטיים וכוח חילוץ. הפשיטה הטילה פחד בתושבי הכפרים הערביים בארץ ותרמה רבות לכוח ההרתעה של הצבא שבדרך.