עין גב

קיבוץ עין-גב, הוא ראשון הישובים הישראלים ממזרח לכנרת. הוא הוקם כישוב "חומה ומגדל" ביולי 1937, כתגובה מקדימה לדו"ח ועדת פיל לחלוקת א"י, שהותיר את כל מזרח הכנרת מחוץ למדינה היהודית.

בזכות עין-גב (ע"פ צליל שמו של הכפר הסורי הסמוך, נוקייב) נותר השטח שממזרח לכנרת בידי מדינת ישראל, שהקימה בו קיבוצים נוספים.

איזור עין-גב, היה שטח שומם ומבודד לרגלי רמת הגולן, כאשר החליטו המוסדות המיישבים, יחד עם ה"הגנה", להעלות שם ישוב יהודי. טדי קולק, לימים ראש עיריית ירושלים, שהיה חבר בגרעין שהקים את הנקודה, טען בזכרונותיו כי העליה לעין-גב היתה בעיקר בגלל חשיבותו של ים כנרת כמקור המים העיקרי של ארץ-ישראל.

הקבוצה, שעלתה לנקודה, נקראה "בתלם". היא כללה בעיקר צעירים יוצאי גרמניה וכן אנשי תנועת "תכלת-לבן" מצ'כוסלובקיה ואוסטריה. לאחר זמן הצטרפו לקבוצה אנשי השומר הצעיר (נצ"ח) שלא התחברו לקיבוץ-הארצי. בתחילה גרה הקבוצה בביתניה ואחר כך עברה לחוות כנרת.

על העליה לעין-גב, נודע לחברים רק יומיים לפני המבצע והם נדרשו לשמור את העניין בסוד. רבים מן החברים אף לא הספיקו להגיע לעליה לקרקע, משום שעבדו במקומות שונים בארץ.

לעין-גב עלו תחילה עשרים בחורים ושתי בחורות, מלווים בעשרות מתנדבים מקיבוצי עמק הירדן ואנשי ביטחון. הנקודה הוקמה, כנהוג במבצעי חומה ומגדל, תוך יום אחד ועם רדת הערב עמדה, לתמהון הערבים, נקודת ישוב חדשה ובה חמישה צריפים מסודרים בריבוע ומוקפים חומת מגן. במרכז - התנוסס מגדל שמירה ותצפית נושא זרקור.

בתחילה עמדה עין-גב 2 ק"מ מדרום למיקומה כיום, אך כשהתברר כי המקום אינו מתאים לישוב גדול, הועברה הנקודה למקומה החדש, מקום בו ישב לפנים הכפר נוקייב. (תושבי נוקייב קיבלו פיצויים ובנו כפר חדש צפונה יותר, בקרבת הגבול הסורי).

כאמור, עין-גב היתה מעין יחידת חלוץ. החברים עסקו בעיקר בשמירה. המצב הבטחוני היה בתחילה קשה. כפרים ערביים הקשו על התחבורה למקום. מכיוון שהעליה לקרקע היתה בעת המאורעות (36'-39') הציבו אנשי הכנופיות מארבים בדרך המשובשת, הניחו מוקשים וירו על שיירות אספקה. בימים - ירו גם בעובדי השדה. בלילה - על הנקודה עצמה. במשך שנה תמימה היתה עין-גב אחת הנקודות המותקפות ביותר מבין ישובי ארץ-ישראל. במאבק הזה נפלו גם קורבנות ולכן התעבורה לעין-גב היתה, בעיקרה, דרך הים.

לאחר שנתיים של שמירה, כמעט ללא פעילות משקית, נפרצה חומת העץ, הוקמו בניינים ראשונים והוחל בהקמת משק חקלאי. החברים למדו עד מהרה מה דלה, מבותרת וקשה לעיבוד היא האדמה במקום. התברר גם, שהאקלים אינו דומה לזה שבעמק הירדן. נדרשו הרבה נסיונות מייגעים למצוא את הגידולים המתאימים. לאחר תקופת לימוד והסתגלות ארוכה ומתסכלת, הפך הדיג בכנרת אחד מענפי המשק העיקריים. במשך 13 שנות קיום ראשונות לא היה כביש ממשי לעין-גב והתעבורה אליה היתה בעיקר בסירות מנוע קטנות. למרות זאת, הגיע המשק לאחר 10 שנים להישגים. ערב מלחמת העצמאות היו בישוב 400 איש, הוכשרו 1,000 דונם קרקע, מהם 600 בהשקייה, פותחו מטעי בננות, כרמי גפן וכרמי זיתים. נוספו בנייני משק ושיכון וחברים מסוימים אף "העזו", לדרוש שהקיבוץ יממן להם חופשות בירושלים ובת"א.

למרבה ההפתעה, פותחו בשנים שלפני מלחמת העצמאות יחסים טובים עם ערביי רמת הגולן והסביבה הקרובה. היו מהם שאף השתתפו עם אנשי עין-גב בשיט ימי לטבריה ובצליחת הכנרת. קיבוץ עין-גב פתח את המרפאה שלו בפני השכנים. הקיבוץ אף בנה בית הארחה קטן למי שביקשו לבלות את הלילה במקום כדי להספיק לשיט הראשון לטבריה. הקשרים הללו הולידו שיתוף פעולה גם בנושא של הברחות נשק ועולים מסוריה.

במלחמת העצמאות עמדה עין-גב במערכה כבדה. היא הוקפה משלושת צדדיה על-ידי הצבא הסורי ונותר רק הקשר הימי, שאיפשר לה להחזיק מעמד. קשר זה לא פסק אף פעם במהלך המצור היבשתי, שנמשך כמעט שנתיים ימים(!)

השיוט לעבר עין-גב היה בעיקר בלילות. במעטה החשיכה היו מגיעות לקיבוץ ספינות קטנות, נושאות תגבורת וציוד ונוטלות איתן פצועים. במשך החודש הראשון של המלחמה (מאי 48') הוטרדה עין-גב באש מקלעים, הפגזות והפצצות, אך דווקא כשהגיע מועד ההפוגה הראשונה, פתחו הסורים בהתקפה כבדה מאוד, שנמשכה שלושה ימים ושלושה לילות רצופים, בין ה-10 ל-13 ביוני 48'.

הסורים הטילו למערכה כח גדול. לדברי חברי הקיבוץ כלל הכח מאות חיילים. ההסבר לכך היה, שהסורים ראו בעין-גב נקודה חזקה ומבוצרת מאוד, מעין משלט קדומני בגבול. בהתקפה הצליח כח סורי לכבוש, לזמן קצר, עמדה קדמית בגבול הקיבוץ. כח זה נהדף על-ידי אש מרוכזת והתקפת רימונים.

מעודדת מן ההצלחה, כבשה יחידת מתנדבים מהמשק, מתוגברת על ידי לוחמים ממשקי עמק הירדן, את הר סוסיתא הסמוך, ממנו שלטו הסורים באש על הקיבוץ. הסורים הופתעו לחלוטין ונטשו את המקום כמעט ללא קרב. הר סוסיתא, 350 מ' גובהו, שלא נכלל בגבולות המנדט - "סופח" למדינת ישראל.

לאחר המלחמה התעוררה עין-גב לחיים חדשים. נסלל כביש חדש המקשר אותה עם כבישי הארץ. קיבוצים חדשים, האון, תל-קציר ומעגן עלו בסמוך, והוחל בשיקום ענפי המשק השונים.