מגרשי התערוכה

בצפון תל אביב, במקום בו נפשך נחל הירקון לים, מצויים מספר אתרים סמוכים בהם פעלה ה"הגנה" במהלך שנות קיומה. האתרים הם: נמל תל אביב, מגרשי התערוכה (יריד המזרח) ומעגן הסירות בגדה הדרומית של הירקון.

נמל תל אביב נועד לשחרר את ארץ ישראל העברית מהתלות בנמל יפו, שהופעל ברובו על ידי ערבים ופעל בסביבה עויינת. במהלך "המאורעות" (1939-1936) הושבת הנמל ביפו ובריטים העניקו למוסדות היישוב אישור להקים מזח קטן בחוף תל-אביב. מאוחר יותר נחפר מעגן לגוררות ודוברות, לפריקת אוניות. פתיחת הנמל בתל אביב היתה ברוב עם, בפברואר 1938. כינויו היה: שער ציון.

במלחמת העולם נסגר הנמל, ובשנים 1944-1943 נבנו בו שתי שולות מוקשים לצי הבריטי. הנמל חזר ונפתח אחרי המלחמה. ערב הכרזת המדינה אף קיבל הנמל מישנה חשיבות. הוא היה נמל יחידי באיזור יהודי מובהק. מן האניות, שעגנו בו, נפרקו כמויות גדולות של אספקה - מזון נשק ותחמושת. בין השאר פרקו בו הפועלים, בחלקם הגדול חברי ה"הגנה" - את הרובים, המקלעים והתחמושת ללוחמי מבצע "נחשון", לפריצת הדרך לירושלים. מאוחר יותר, נפרקו, בחשאי, תותחים וטנקים, שנרכשו על ידי אנשי הרכש של ה"הגנה" בחו"ל.

הערבים ניסו לשבש את העבודה בנמל. במאי 1948 הפציץ חיל האוויר המצרי את הנמל, כמו גם את שה-דב הסמוך. בין פועלי הנמל היו חללים.

ליד נמל תל אביב שוכנים מגרשי התערוכה, בהם התקיים בשנות ה-30 יריד-המזרח. בתקופת ה"מאורעות", ערב מלחמת העולם השניה, שינה המקום את יעודו וחלק מן המבנים הפכו למתקני צבא בריטיים.

ראשיתו של יריד המזרח בשנות ה-20, כאשר שלושה צעירים בעלי יוזמה החלו לארגן בתל אביב תערוכות להמחשת הישגי התעשיה בארץ. ההצלחה האירה פנים ובראשית שנות ה-30 הוחלט למסד את היריד ולהפכו לאירוע בינלאומי. תכנון השטח נמסר לאדריכל הידוע אריה אלחנני ואת אבן-הפינה הניח הנציב העליון, סר ארתור ווקופ, בשנת 1934. היריד האחרון במגרשי התערוכה התקיים בשנת 1936, בהשתתפות מרשימה של כ-1,000 מפעלים מארץ ישראל וארבעים מחו"ל.

בשנים שלאחר מכן, בפרוץ המאורעות והמלחמה באירופה ובצפון אפריקה - הוקמו במקום, כאמור, מתקני צבא בריטיים. חלק מן המבנים הוסב למבני מלאכה ואיחסון.

במבנים שהפכו למתקנים צבאיים, התקיימו, בתקופת שיתוף הפעולה, אימונים משותפים ל"הגנה" ולצבא הבריטי להפעלת כוחות מיוחדים נגד הגרמנים. אחד המבצעים שתוכננו, היה חבלה במתקני כוחות הציר ברומניה, ששימשו בסיס אספקה חשוב לכוחות הרומנים והגרמנים. 40 איש, שהוכשרו למבצע זה, התאמנו בשפך הירקון בפשיטות לילה. על הקבוצה, שהודרכה על ידי אנשי ה"הגנה", פיקחו קצינים בריטיים. המבצע לא יצא לפועל.

ב-1941, בעת שהגרמנים בפיקודו של רומל, זכו להישגים בצפון אפריקה ואיימו על מצרים וארץ-ישראל, יזמו הבריטים הקמתה של רשת מודיעין ולצידה מספר תחנות שידור להעברת ידיעות. כדי להכשיר כח אדם למטרה זו התקיים ב-1941 במגרשי התערוכה קורס אלחוט בן שלושה חודשים. בקורס השתתפו 42 חברי ה"הגנה". הקורס הכשיר אלחוטאים ברמה גבוהה. הללו מילאו אחר כך תפקידים בכירים בתחום זה.

הידועה מכל הפעולות הצבאיות שנולדו במתקנים הצבאיים במגרשי התערוכה, היא פעולת "כ"ג יורדי הסירה", שגורלם עלום עד היום. היתה זו קבוצה בת 23 לוחמים נבחרים חברי ה"הגנה", שיצאה לחבל בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון, במאי 1948. את הפעולה יזמו הבריטים ומטרתה: לפגוע בבתי הזיקוק בצפון לבנון, שסיפקו דלק לחילות האוויר של גרמניה הנאצית ושל צבא וישי הצרפתי, ששיתף איתה פעולה. הכ"ג, שהיו בוגרי הקורס הימי המורחב של ה"הגנה" והצבא הבריטי, יצאו לדרך משפך הירקון, בסירת מנוע בשם "ארי הים" ב-18 במאי. מפקדי הסירה היו אנשי ה"הגנה" והפלי"ם. נלווה אליהם גם קצין הקישור הבריטי. הם עגנו בנמל חיפה ומשם יצאו צפונה. מאז יציאתם נותק הקשר עמהם. הסירה על לוחמיה אבדה ועקבותיה לא נודעו.

על גדות הירקון פעלו מספר ארגונים ימיים, מתוכם צמחו השירות הימי של ה"הגנה" והפלי"ם. מדובר בארגונים כמו: צופי-ים, פלוגות הים של "הפועל" וקבוצת חותרים של "מכבי". ב-1934, כבר סייעו אנשי הזרוע הימית של ה"הגנה" בהורדת מעפילים לוף תל-אביב.

האימונים, הקורסים והפעילות הימית של ה"הגנה" התקיימו במסווה של פעילות ספורטיבית.

במגרשי התערוכה פעל גם מפעל נשק מחתרתי של התע"ש, שנקרא "הסניף". המפעל שכן ב"ביתן הרומני" והוא הוקם בשנת 1942. המכון הוסווה כשלוחה של תחנת הכח רידינג. המכון פעל בצורה לגלית למחצה, כאילו היה חלק מבית המלאכה של תחנת החשמל. בתחילה הכשיר המכון מכונות לייצור בטחוני. בהמשך נבנו במקום מערכות מכניות והידראוליות לכיסוי סליקים ומחסנים של ה"הגנה". כן הוקמו קווי ייצור לתעשיה הכימית של התע"ש (ייצור חומרי נפץ) לשיפוץ ובניה של מכונות לייצור כדורי 9 מ"מ, מכונות ומכשירים לייצור תת-מקלע 'סטן' וחלקיו. קרבת הסניף למחנה הצבא הבריטי - נסכה דווקא ביטחון בעובדים. בסופו של דבר עורר המקום חשד, עובדיו נעצרו והוא פורק.