Page 10 - ההגנה - גליון מס' 36

‫תשע"ד ‪2014‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪ 10‬גיליון ‪36‬‬
‫ל"הגנה"‬

‫זכרונות מתל אביב‬
‫מתוך סיפור אהבה וחושך‬

‫רחוב בן יהודה תל אביב שנות השלושים‬ ‫מעבר להרי החושך הייתה גם העיר תל‬
‫אביב של אותם הימים‪ ,‬מקום מסעיר שממנו‬
‫כיום‪ ,‬אפילו חוקי הגרביטציה היו אחרים‬ ‫באו אלינו העיתונים‪ ,‬השמועות על תיאטרון‬
‫לגמרי‪ ,‬בתל אביב הלכו אחרת‪ ,‬דילגו‪-‬ריחפו‪,‬‬ ‫ועל אופרה ובלט וקברט ועל אומנות חדישה‪,‬‬
‫המפלגות‪ ,‬הר הוויכוחים הסוערים‪ ,‬וגם‬
‫כמו ניל ארמסטרונג על הירח‪.‬‬ ‫קטעי רכילות מעורפלים‪ ,‬ספורטאים גדולים‬
‫אצלנו בירושלים הלכו תמיד קצת כמו‬ ‫היו שם בתל אביב‪ ,‬והיה שם ים‪ ,‬וכל הים‬
‫בהלוויה‪ ,‬או כמו כשנכנסים באיחור לקונצרט‪:‬‬ ‫שם מלא יהודים שזופים שיודעים לשחות‪,‬‬
‫קודם שמים את קצה הנעל וטועמים בזהירות‬ ‫מי יודע לשחות בירושלים? מי בכלל שמע‬
‫את השטח‪ .‬אחר‪-‬כך ‪ ,‬כשכבר מניחים כף‬ ‫פעם על יהודים שוחים? אלו היו גנים אחרים‬
‫רגל‪ ,‬לא ממהרים להזיז אותה"‪ .‬אחרי‬ ‫לגמרי‪.‬מוטציה‪" .‬כפלא היוולד פרפר מן‬
‫אלפיים שנה מצאנו דריסת רגל בירושלים‪,‬‬
‫אז לא נוותר עליה כל‪-‬כך מהר‪ ,‬אם נרים את‬ ‫התולעת"‪.‬‬
‫הרגל – מיד יבוא מישהו אחר וייקח לנו את‬ ‫היה איזה קסם חשאי מיוחד בעצם המילה תל‬
‫פיסת הקרקע שלנו‪ ,‬כבשת הרש‪ ,‬מצד שני‪,‬‬ ‫אביב‪ .‬כשאמרו תל אביב מיד ראיתי בדמיון‬
‫אם כבר הגבהת את כף רגלך – אל תמהר‬ ‫תמונת בחור חסון כזה‪ ,‬בגופית עבודה‬
‫לשוב ולהניח אותה‪ :‬מי ודע איזו פקעת‬ ‫כחולה‪ ,‬שזוף ורחב כתפיים‪ ,‬משורר פועל‬
‫של צפעונים רוחשת שם‪ ,‬צוררים‪ ,‬חורשי‬ ‫מהפכן‪ ,‬בחור עשוי ללא חת‪" ,‬חברמן" קראו‬
‫מזימות‪ ,‬הלוא במשך אלפי שנים אנחנו‬ ‫לו‪ ,‬מתולתל‪ ,‬חובש קסקט רשלני גנדרני‪,‬‬
‫שילמנו מחיר דמים על פזיזותנו‪ ,‬שוב ושוב‬ ‫מעשן סיגריות מטוסיאן‪ ,‬והוא בן בית בעולם‪,‬‬
‫נפלנו בידי צר ואויב מפני שהנחנו כף רגל‬ ‫כל היום הוא עובד קשה בריצוף‪ ,‬או בזיפזיף‪,‬‬
‫בלי לבדוק היכן‪ .‬כך‪ ,‬בערך הייתה ההליכה‬ ‫בערב מנגן בכינור‪ ,‬בלילה רוקד עם בחורות‬
‫הירושלמית‪ ,‬אבל בתל אביב‪ ,‬מה זה! כל‬ ‫או שר להן שירים נוגים בין החולות לאור‬
‫העיר הייתה חרגול‪ .‬האנשים נהרו והבתים‬ ‫ירח מלא‪ ,‬לפנות בוקר הוא שולף מן הסליק‬
‫נהרו והכיכרות ורוח הים והחולות והשדרות‬ ‫אקדח או סטן ויוצא מתגנב אל החושך‪ ,‬להגן‬

‫ואפילו העננים בשמים‪.‬‬ ‫על שדות ובתים‪.‬‬
‫כמה תל אביב הייתה רחוקה! במשך כל‬
‫שנות ילדותי הייתי בתל אביב לא יותר‬
‫מחמש או שש פעמים‪ :‬היינו נוסעים לבלות‬
‫את החג עם הדודות‪ ,‬אחיותיה של אמי‪ ,‬לא‬
‫רק שהאור בתל אביב היה אז עוד יותר שונה‬
‫מהאור הירושלמי כאשר הוא שונה ממנו‬