Page 40 - hahagana_38_internet2
P. 40
הכרטיסייה הוסתרה בסליקים ועודכנה מפעם לפעם על-ידי .מדי שנה נהגנו לערוך רישום של מצבת הנשק בכל היישובים.
לפני כל חלוקה של נשק ,שהצטבר במחסנים המרכזיים ,היה נערך דיון על חלוקתו במפקדה הארצית ,והוא חולק לפי
מפתח מוסכם על חברי המפקדה שהתבסס על הצרכים השונים .תמורת הנשק הייתה נגבית מהיישובים במזומנים או
בשטרות בערבות של מוסדות משקיים .הכסף היה מופקד בחשבון מיוחד בבנק הפועלים ועמד לרשות המרכז הארצי
לצרכי מימון התקציב הארגוני של מרכז ה"הגנה" ולרכישת נשק.
המחסנים הנסתרים של הנשק ביישובים היו דודים ומיכלים קבורים באדמה בתחומי המשק או מחוצה לו .בערים ,לעומת
זאת ,היו שיטות אחרות של אחסון ,הנובעות מהתנאים העירונים :מתחת לרצפות ,בחללים בין הקירות ,במוסדות שונים
ובבתי חרושת.
הודות לניסיון שרכשתי באחסון נשק ,הטילה עלי המפקדה הארצית ,בשנים 1939-1938לרכז ולהוביל תכנית לבניית
עשרה מחסנים מרכזיים תת קרקעיים ,ארציים ומחוזיים ,שבהם תישמר מנת ברזל של נשק המיועד לשעת חירום .הכמות
הנותרת עמדה להימסר ליישובים.
התוכנית מומנה בכספי קרן מיוחדת שהעמיד יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית ,דוד בן גוריון ,למטרה זו בסכום של עשרת
אלפים לירות מנדטוריות (סכום עתק .)...לראשונה בתולדות ה"הגנה" עמדו לרשותה ,פרוסים בכל רחבי הארץ ,מחסני
נשק מרכזיים (שכונת בורוכוב ,ירקון ,נחלת דן ,יגור ,רמת דוד ,באר טוביה ועוד) בנויים כהלכה.
בהגיע משלוח נשק מחו"ל ,הייתה המפקדה עורכת חלוקה .הייתי מקבל משאול אביגור את רשימת היישובים עבורם
מיועד הנשק והאחריות לחלוקה הייתה מוטלת עלי .על יסוד הרשימה הייתי מתכנן את המשלוחים לפי אזורים .כשהכמות
לא הצדיקה משלוח מיוחד היינו צוברים מספר משלוחים קטנים לגוש אחד ושולחים אותם במרוכז .הנהג היה האחראי
לחלוקה ,לפי תעודות ההוצאה ,והיה חייב להביא אישור מהמחסנאי המקומי על העתק תעודת ההוצאה .את התעודות
החתומות ריכזנו בתיקים מיוחדים וחסויים.
***
הסליקים שנבנו היו מוסווים במיטב האמצעים ,התחבולות והתחכום הטכני ,ופרט לסליק בקיבוץ יגור ,שהוסגר על ידי
מלשין ,עמדו כל המחסנים האחרים במבחנים החמורים שפקדו אותנו בשנות המאבק.
הרשימה של בניין המחסנים החדשים נערכה על ידי ישראל גלילי ועל ידי בהתייעצות עם מפקדי הגושים .אחד המחסנים
הוקם בירקונה ,במשקו של אברהם שמיון ,שפיקח על עבודות ההקמה של כל מערכת המחסנים.
את המחסן המרכזי של מפקדת ה"הגנה" הקמנו בשכונת בורוכוב בתוך מערה טבעית שהותאמה למטרה זו והותקנה
בו מערכת אוורור מוסווית ומשוכללת .ביגור הוקם מחסן מרכזי נוסף ,שממנו חולק הנשק ליישובי צפון הארץ ,ובכך
נמנע הצורך להובלת הנשק לחלוקתו ליישובים בצפון מהמחסן בדרום והופחתה בכך הסכנה של ההובלה בכבישים ,דבר
שהבטיח את האספקה בנסיבות של ניתוק צפון הארץ מהדרום.
הקמתו של כל מחסן גושי עלתה כ 250-לירות מנדטוריות ,והיה זה סכום נכבד בתקופה זו .ההשקעה בשני המחסנים
המרכזיים ,בשכונת בורוכוב וביגור ,הייתה יותר גדולה מטבע הדברים ,הן בשל כמויות הנשק שהיו מאוחסנות בהם,
והן בשל הצורך להתקין מערכות איוורור ,הסוואה מרבית והתקנת מערכות נגד מכשירים מגנטיים שהיו כבר אז בידי
הבריטים .העומק שבו נבנו המחסנים מתחת לפני הקרקע היה של 4-3מטר ,לאחר שמצאנו שבעומק זה מכשירי הגילוי
אינם מסוגלים לאתר את הנשק .ליתר ביטחון פיזרנו ,ברדיוס גדול בסביבות המחסן ,שברי מתכת כדי להטעות את
מכשירי הגילוי.
רק אנשים מעטים היו מעורבים בפרויקט זה וידעו על מיקום המחסנים .ההקמה של עשרת המחסנים נמשכה חצי שנה.
לסביבה הסברנו את פעולות הבנייה בהכנת מקלטים העמידים בפני פגיעה ישירה של פצצות אוויר לקראת מלחמת
העולם שכבר ניתן היה לראותה באופק .במקרים מסוימים נאלצנו להטעות (בעיקר את הילדים שאין סודות כמוסים
בפניהם) בתירוצים וסיפורים בדויים בכל הקשור להעלמת מאות מטרים מעוקבים של אדמה שנחפרה בבניית המחסנים.
בניין המחסנים בוצע על ידי אנשים מהימנים מהיישובים ובפיקוח טכני הדוק של אברהם שמיון .מפקד הגוש היה אחראי
לביצועה החסכוני והיעיל של העבודה ואבטחת הסודיות של המחסנים .משהושלמה הקמתו של מחסן ,היינו מוסרים אותו
בנוהל רשמי למפקד הגוש ומפסיקים את קשרינו והתעניינותנו בנשק שהוכנס לתוכו.
את העלויות לבניין המחסן היינו משלמים על בסיס חשבונות וקבלות מכספי הקרן המיוחדת שהועמדה לרשותנו ע"י
בן-גוריון .במועדים שנועדו לכך ,נהגתי להגיש לישראל גלילי דו"ח על מהלך הבנייה והחשבונות הוגשו לו לצורך קבלת
70אלשינההו לגומלוותמובשל 40גיליון | 38תשע"ו 2015
