Page 4 - מידעון ההגנה מס'
P. 4

‫שוב אינה יעילה‪ ,‬שכן הכוחות הפלסטינים‪ ,‬שנעזרו על‪-‬ידי "צבא ההצלה" הכל‪-‬ערבי‪ ,‬למדו אותה‪ ,‬כמה‬
                                                         ‫שיירות נבלמו בדרכן ורבים מאנשיהן נהרגו‪.‬‬

‫ה"הגנה" עסקה גם בהכשרת כוח‪-‬אדם בכל הרמות‪ .‬שירות האוויר הקים "טייסות" של מטוסי‪-‬סיור קלים‪,‬‬
‫שסייעו בהספקה ליישובים מנותקים והתערבו בכמה מקרים בלחימתן של השיירות‪ .‬השירות הימי‬
‫שהוקם קלט לתוכו את הפלי"ם‪ ,‬הזרוע הימית של הפלמ"ח‪ .‬שירותים וחילות נוספים היו בשלבי ארגון‪:‬‬

            ‫קשר‪ ,‬תותחנים‪ ,‬רפואה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬ועוד‪ .‬בסוף מרס ‪ 1948‬הגיע מספר המגויסים ל‪ 20-‬אלף‪.‬‬

‫בתקופה זו פעלו אצ"ל ולח"י עדיין בנפרד‪ .‬הבריטים השולטים בארץ התארגנו לקראת הפינוי‪ .‬הם‬
‫הפגינו ֵניטרליות‪ ,‬אם כי לדעת היהודים הם נטו לצד הערבי ויצרו מצב של "תוהו ובוהו" לקראת עזיבתם‪.‬‬

                                                     ‫בתחילת אפריל ‪ ,1948‬בעקבות כישלון‬
                                                     ‫שיטת השיירות‪ ,‬הורה פיקוד ה"הגנה"‪,‬‬
                                                     ‫בלחצו של דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬על יציאה להתקפה‪,‬‬
                                                     ‫כדי להבטיח את צירי התנועה‪ ,‬בעיקר‬
                                                     ‫לירושלים‪ .‬הופעלה תוכנית ד' ותוך שבועות‬
                                                     ‫אחדים התהפכה המגמה וכוחות ה"הגנה"‬
                                                     ‫יצאו להתקפה שמוטטה במידה רבה את‬
                                                     ‫המערך הערבי‪ :‬נפרצת הדרך לירושלים;‬
                                                     ‫נכבשו השכונות הערביות בערים מעורבות‬
                                                     ‫וערים ערביות (טבריה‪ ,‬חיפה‪ ,‬צפת‪ ,‬יפו‪,‬‬
                                                     ‫בית שאן ועכו); החלה בריחה המונית של‬
                                                     ‫פלסטינים מערים וכפרים; כוחות ה"הגנה"‬
                                                     ‫השתלטו על שטחים נרחבים‪ .‬הפינוי‬

                                                              ‫הבריטי התקרב לשלביו הסופיים‪.‬‬

                                                     ‫כאמור‪ ,‬שמונה שעות לאחר הכרזת‬

                                                     ‫העצמאות של מדינת ישראל פלשו אליה‬

                                                     ‫חמישה צבאות ערביים‪ :‬מצרים מדרום‪,‬‬

                                                     ‫(עבר ה)ירדן ועיראק ממזרח‪ ,‬סוריה ולבנון‬

‫בן‪-‬גוריון בקסדה‪ ,‬מבקר במבנה שהופצץ על ידי מטוס מצרי‬  ‫מצפון‪ .‬מטוסי צבאות ערב הפציצו ערים‬
‫בקיבוץ חולדה‬                                         ‫ויישובים יהודיים ברחבי הארץ‪ .‬שירות‬

‫האוויר שהחל לקלוט מטוסי‪-‬קרב (מפורקים) לא יכול היה בשלב זה למנוע את ההפצצות‪ .‬רק בתחילת‬

                                                     ‫יוני השתנה גם המאזן האווירי‪ ,‬לטובת ישראל‪.‬‬

‫בארבעת השבועות הראשונים לקיומה של ישראל עמדה המדינה הרכה בפני התקפה כלל‪-‬ערבית‬
‫מרוכזת שנועדה להשמידה‪ .‬כוחות ה"הגנה" וצה"ל שקם ממנה (וראו בהמשך) בלמו את רוב ההתקפות‪.‬‬
‫בניגוד לחודשי המלחמה הראשונים‪ ,‬שבהם לא פונה שום יישוב‪ ,‬אף המרוחק ביותר‪ ,‬פונו עתה יישובים‬
‫מרוחקים וצבאות האויב כבשו כמה יישובים נוספים‪ .‬עם זאת‪ ,‬נכשלה התוכנית הערבית לסיים את‬

                                                            ‫הלחימה תוך שבועיים – בהכנעת ישראל‪.‬‬

‫ביום קום המדינה הגיע מספר המגויסים בגיוס מלא ל‪ 36-‬אלף‪ ,‬ועליהם יש להוסיף עוד כמה אלפים של‬
‫מגיני היישובים החקלאיים ברחבי הארץ‪ .‬עד לסוף מאי ‪ 1948‬היו כבר כ‪ 50-‬אלף מבין ‪ 600‬אלף אנשי‬
‫המדינה בגיוס מלא ורבים נוספים בגיוס חלקי – כמעט כולם במסגרת ה"הגנה"‪ .‬ביום קום המדינה הקיפה‬
‫ה"הגנה" ‪ 9‬חטיבות חי"ר – ‪ 6‬חטיבות חי"ש ו‪ 3-‬חטיבות פלמ"ח‪ .‬תוך שבועות אחדים הוקמו שלוש חטיבות‬
‫נוספות‪ ,‬כך שעם המעבר מה"הגנה" לצה"ל‪ ,‬נמסרו לו ‪ 12‬חטיבות וכל שאר החילות והשירותים‪ .‬אנשי‬

                        ‫אצ"ל ולח"י הצטרפו לצה"ל – מהם בתקופת המעבר ואחרים בחודשים הבאים‪.‬‬

                                                     ‫‪4‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9