Page 10 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 10
10׀ 100ל'הגנה'
בדצמבר (1920בטכניון בחיפה .אליהו גולומב ודב הוז היו שני המנהיגים
שהתגייסו בכל מאודם להקמת 'ההגנה' כארגון כלל־יישובי ולגיבוש התפיסה
הביטחונית.
ההחלטה על הקמת 'ההגנה' נועדה לספק מענה ביטחוני מיידי ,והדיונים בעניין
זה היו ארגוניים במהותם ומשוללי ביסוס תאורטי .לא דוקטרינות צבאיות עמדו
ביסוד הגותם של מייסדי 'ההגנה' ,אלא תחושת מחויבות לקיומו של המפעל
הציוני ולקימומו .מחויבות זו הייתה סוד כוחם של העושים במלאכה ,וסוד כוחו
ההיסטורי של ארגון 'ההגנה' .לא תפאורה מרהיבה ,לא הצהרות מליציות ולא
נאומים מלוטשים; רק אבק וזיעה ,נחישות קנאית להתגבר על תסכולי יום הקטנות,
תבונת העשייה ואמונה ב ִצדקת הדרך .אף לא אחד ממשתתפי ועידות 'אחדות
העבודה' וההסתדרות נרעש ונרגש בהתפעמוּת נלהבת מקבלת ההחלטה על הקמת
ארגון 'ההגנה' ,אולם מעמד זה היה ערש הולדתו של אחד משיאי המהפכה
הציונית.
מסלול החתחתים בהתפתחות 'ההגנה' לקה בחבלי לידה קשים שנבעו מחוסר
ניסיון בסיסי ,מ ְכּשלים תפיסתיים ומבניים ,ממחסור תקציבי כרוני ,ממחלוקות
פוליטיות ויריבויות אישיות .צליחת מהמורות אלו לא האפילה על תחושת הייעוד
הלאומי ,כישרון היצירה ואושיות היסוד .ארגון 'ההגנה' ,יציר כפיה של תנועת
העבודה ,הושתת מראשיתו על ממלכתיות כלל־יישובית פתוחה לכול ,וקלט
לשורותיו את בני היישוב ,את הפרטיזנים ניצולי השואה ,את לוחמי המח"ל
והגח"ל .מייסדיו וממשיכיהם לא שגו באספמיית הסרק בדבר לגיון יהודי גלוי
בחסות מנדטורית ,שללו את הבדלנות המסתגרת של 'השומר' ואת הפלגנות
הרביזיוניסטית ,ולא נרתעו לפעול בחוזק יד לאכיפת המרות הלאומית על ארגוני
'הפורשים' .ברוח הבנייה החלוצית )'עוד דונם ועוד עז'( ובדרך מפרכת רוויית
ויכוחים ועימותים מרים דבקו מפקדי 'ההגנה' בעקרונות ההתגייסות האישית
והאחריות המשותפת ,ביצוע המשימה ,היוזמה ההתקפית וההקרבה עד כלות.
בכ"ח שנותיו עמס ארגון 'ההגנה' על כתפיו את הגשמת יעדיה של תנועת
התחייה הלאומית – יצירת כוח מגן ביטחוני ,הרחבת גבולות ההתיישבות הציונית,
פילוס נתיבי העלייה הבלתי לגלית לארץ ישראל וקימומו יש מאין של 'צבא
המדינה שבדרך' .בפרוץ מלחמת העצמאות הגנו כוחות 'ההגנה' על היישוב היהודי
בארץ ישראל ,הקיזו מדמם במערכה החזקה להבקעת המצור על ירושלים ,הגליל
והנגב ,והדפו את מתקפת ִצבאות ערב הפולשים עד הקמת צבא ההגנה לישראל ב־
31במאי .1948
