Page 168 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 168

‫‪ 168‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

                                          ‫היסטוריוגרפיית 'ההגנה'‬

‫פרופ' בן־ארצי‪ :‬נעבור לדיון ההיסטוריוגרפי‪ .‬איך ההיסטוריוגרפיה מטפלת‬
‫בתהליכים הללו‪ :‬מה היה מקומו של ארגון 'ההגנה' בתקומת ישראל בראי‬
‫ההיסטוריוגרפיה; בעיצוב הסי ֵפּר היישובי של כוח המגן; מה המצב ביחס‬
‫למקורות ולנתונים המחקריים‪ ,‬והשינויים שחלו בהם בחליפת הדורות; ולבסוף –‬

                          ‫מה הם הכיוונים בהיסטוריוגרפיה של ארגון 'ההגנה'‪.‬‬

‫פרופ' גלבר‪ :‬לפני הכניסה לעובי קורת ההיסטוריוגרפיה של 'ההגנה'‪ ,‬ראוי‬
‫להצביע על כך שהארגון ייצג את היישוב העברי כולו‪ .‬בהיסטוריוגרפיה של‬
‫'ההגנה' מוצג הארגון כ'צבא המדינה שבדרך' ומודגש עקרון ' ְכּלליוּתו'‪ ,‬אולם ראוי‬
‫לציין שני מגזרים מקרב האוכלוסייה היהודית שנפקדו משורותיו – היישוב הישן‬
‫והשכונות של תושבי עדות המזרח‪ .‬בפרוץ המרד הערבי כאשר נחלצו דיירי מעונות‬
‫עובדים בתל־אביב לעזרת שכונת התקווה המותקפת‪ ,‬הייתה זאת הפעם הראשונה‬
‫בחייהם שכף רגלם דרכה בשכונה זו‪ .‬הם לא הבינו למה תושבי שכונת התקווה לא‬
‫יכולים להגן על עצמם‪ .‬תופעת הניכור החברתי איננה קשורה ל'הגנה' ולתפיסת‬
‫הביטחון אולם השפעתה העצומה באה לביטוי מעשי בחיוּל ובהתגייסוּת לארגון‪.‬‬
‫האצ"ל פתח את שורותיו בפני יוצאי עדות המזרח ותושבי השכונות‪ ,‬ועל בסיס‬
‫הניכור החברתי יצר את 'ברית המקופחים' שלימים נודעה לה השפעה עצומה‬

                                                           ‫במפה הפוליטית‪.‬‬
‫ספר תולדות ההגנה‪ ,‬ובעיקר חלקו השלישי‪ ,‬היה מושא לביקורת כבר עם יציאתו‬
‫לאור‪ .‬החלק השלישי במפעל ההיסטוריוגרפי הזה שוכתב בידי שאול אביגור‪,‬‬
‫ישראל גלילי ונוספים שהיו מעורבים בחיי הארגון‪ .‬ספר תולדות ההגנה משקף את‬
‫הסי ֵפּר )נרטיב( שהיה מקובל בשנות ה־‪ ,50‬ה־‪ 60‬ובשנות ה־‪ ,70‬ונדרשת בחינה‬
‫מחקרית מחודשת ומהימנה של תולדות הארגון‪ .‬הסי ֵפּר בספר תולדות ההגנה‬
‫מושתת על הגישה שלפיה ארגון 'ההגנה' היה חזוּת הכול‪ ,‬וראשיה ידעו בדיוק מה‬
‫היו המניעים במדיניות ובמהלכים של הבריטים‪ ,‬ערביי ארץ ישראל‪ ,‬מדינות ערב‪,‬‬
‫המעצמות וגורמים נוספים במערכת היישובית והגלובלית‪ .‬גופים כמו המוסד‬
‫לעלייה ב' והש"י מוצגים כחלק מארגון 'ההגנה'‪ .‬גישה זו מופרכת מעיקרה ולא‬
‫עומדת כיום בפני שום מבחן ביקורתי‪ .‬נדרשת כיום בחינה מקיפה יותר של מקום‬
‫'ההגנה' במערכת הכוללת‪ ,‬שתסתמך על מקורות ארכיוניים שנפתחו לעיון מחקרי‬
‫ועל גישות מרחיבות בניתוח ההיסטורי‪ ,‬כמו לדוגמה השפעותיו של התחום‬

                                                             ‫האזרחי־חברתי‪.‬‬

‫פרופ' קדיש‪ :‬כל דור רואה את בעיות ההיסטוריה בעיניו־הוא‪ ,‬מושפע מהסביבה‬
‫התרבותית שהוא חי בה‪ .‬ההבניה הקלאסית של הידע ההיסטורי היא נדבך על‬
‫נדבך‪ ,‬ולא נדבך המוחק את קודמו‪ .‬הכרכים המוקדמים של ספר תולדות ההגנה‬
   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173