Page 240 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 240

‫‪ 240‬׀ ‪ 100‬ל'הגנה'‬

‫שהתעורר למשמע צעקות אישה שצפתה בשיירת מכוניות חשוכות ובהן "ערבים‬
‫עם רובים והם ישחטו את כל תושבי השכונה"‪ 89.‬נוכח הסכנה הגדולה שריחפה על‬
‫חיי התושבים החליט ִא ָכּר לצאת לבירור העניין‪ ,‬אך עד מהרה התברר לו‬
‫שבמכוניות היו בריטים שעצרוהו‪ .‬הם גילו באמתחתו אקדח וכדורים‪ ,‬אולם את‬
‫הפצצה שהייתה ברשותו הספיק להסתיר מתחת למושב‪ .‬כושר האלתור עמד לו גם‬
‫כאן‪" :‬את הנפצים הכנסתי לתוך מטפחת אשר הוצאתי לנגב את הזיעה‪ ,‬תוך אנחת‬
‫עייפות‪ .‬היא לא חזרה לכיסי‪ ,‬אלא הועפה החוצה דרך החלון"‪ 90.‬בחיפוש‬
‫המדוקדק בקישלה לא מצאו עליו דבר‪ ,‬וכשמצאו את הפצצה במכונית‪ ,‬ענה כי‬

                                                        ‫המכונית אינה שלו‪91.‬‬
‫עורכי דינו של ִא ָכּר‪ ,‬אליעש הורביץ וברנרד )דב( יוסף‪ ,‬רצו להפוך את האירוע‬
‫למשפט ראווה לשם הצגת כוח 'ההגנה'‪ ,‬ודרשו מ ִא ָכּר להודות בהחזקת האקדח‬
‫והפצצות‪ .‬אולם ִא ָכּר הסתייג‪" .‬אני טענתי"‪ ,‬העיד בחלוף השנים‪" ,‬שלדעתי אין זו‬
‫שעת כושר לעריכת משפט ]ה[הגנה על גבי מפקד ירושלים ותל־אביב‪ ,‬כשכל הרשת‬
‫הקונספירטיבית בשני המקומות בידי ועל מצפוני"‪ 92.‬לפיכך הסכים להודות‬
‫בבעלות על האקדח אך לא בבעלות על הפצצות שאותה יתקשו‪ ,‬כך סבר‪ ,‬להוכיח‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הדברים הקצרים שאמר במשפט‪ ,‬היו למעין הצהרה מופגנת ש ִהדהדה‬
‫ברבים‪" :‬לאחר חברון צריך שלכל יהודי יהיה נשק"‪ ,‬אמר אז כשרחש עבר בקהל‬
‫שכלל יהודים‪ ,‬ערבים ובריטים‪ .‬לימים‪ ,‬הבהיר ִא ָכּר את המשמעות הנוספת של‬
‫דבריו‪ ,‬מעבר לזכות היהודים להגנה עצמית בנשק‪ .‬לדבריו‪ ,‬חברי 'ההגנה' שנשלחו‬
‫לחברון‪ ,‬לא התקבלו על־ידי יהודי המקום בעין יפה שכן הם חששו מהתגרות‬
‫בערבים‪ .‬הבחורים חזרו לירושלים‪ ,‬ו ִא ָכּר ביקש לנצל את דבריו גם על מנת "לרחוץ‬

                           ‫אגב ]כך[ את ההאשמה כאילו הפקרנו את חברון"‪93.‬‬
‫גזר הדין במשפטם של ִא ָכּר ויוסילביץ' ניתן ב־‪ 2‬באוקטובר בירושלים‪ .‬כל אחד‬
‫מהם נידון לחודשיים מאסר או לקנס בסך ‪ 25‬לא"י בגין החזקת האקדח; הסכום‬
‫המקסימלי באותן השנים‪ .‬הקנס שולם ושניהם שוחררו‪ 94.‬על אף שזוכה מהחזקת‬
‫הפצצות‪ ,‬נתקף ִא ָכּר ִדכדוך למשמע פסק הדין‪" :‬פסה"ד הבליט ביתר שאת את‬

   ‫גודל העוול הנגרם לנו‪ [...] ,‬אתה ניתן ל]הי[הרג ואינך יכול להגן על עצמך"‪95.‬‬

      ‫‪" 89‬משפטם של אברהם אכר וגרשון יוסלביץ"‪ ,‬דואר היום‪ ,27.9.1929 ,‬עמ' ד; ‪ ,3.10.1929‬עמ' א‪.‬‬
                                                                   ‫‪ 90‬עדות ִא ָכּר‪ ,‬תיק ‪ ,95.11‬את"ה‪.‬‬

                        ‫‪" 91‬משפטם של אברהם אכר וגרשון יוסלביץ"‪ ,‬דואר היום‪ ,27.9.1929 ,‬עמ' ד‪.‬‬
                                       ‫‪ 92‬עדות ִא ָכּר‪ ,2.1.1950 ,‬רישום‪ :‬חיה עירוני‪ ,‬תיק ‪ ,4.27‬את"ה‪.‬‬
                                                                                           ‫‪ 93‬שם‪.‬‬

‫‪ 94‬סלוצקי‪" ,‬המקלע בירושלים"‪ ,‬סת"ה‪ ,‬ב‪ ,1/‬עמ' ‪ ;359‬הנ"ל‪ ,‬סת"ה‪ ,‬ב‪ ,3/‬עמ' ‪) 1157‬עמ' ‪;(359‬‬
                                                     ‫"מהמתרחש בארץ"‪ ,‬דבר‪ ,3.10.1929 ,‬עמ' ‪.1‬‬

‫‪ 95‬עדות ִא ָכּר‪ ,26.12.1949 ,‬תיק ‪ ,71.44‬את"ה; עדות ִא ָכּר‪ ,2.1.1950 ,‬רישום‪ :‬חיה עירוני‪ ,‬תיק ‪ ,4.27‬את"ה‪.‬‬
   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245