מוזיאון הגנה
מלחמת העצמאות
בחר עמוד

תכנית ד' - אפריל-מאי 1948

אירועי השבועות הראשונים של המלחמה הביאו לידי שינוי בתפיסה הביטחונית של המטה הכללי של ה'הגנה'. היה הכרח בתכנית מרחיקת לכת, שונה מן המושגים ה'מיליציוניים' ששררו עד אז, תכנית שתיערך על סמך היבטים צבאיים-מדיניים רחבים יותר. כך הוחל בעיבוד תכנית קבועה ומקיפה, שהושלמה בסוף החודש השלישי למלחמה.

ב-10.3.1948 אישר המטה הכללי את התכנית ל"השתלטות על שטחה של המדינה העברית והגנה על גבולותיה", שנקראה 'תכנית ד'. התכנית לקחה בחשבון את ההתמודדות עם אויב, שיהיה מורכב מ"כוח סדיר למחצה של צבאות השחרור של 'הליגה הערבית'", כוח סדיר של המדינות השכנות, שיפלוש מעבר לגבולות או יפעל מבסיסים בתוך הארץ ('הלגיון הערבי') וכנופיות, שתפעלנה מבסיסים בתוך הארץ ובגבולות המדינה העברית.

נקודת המוצא של התכנית היתה ההנחה הכללית, "שבזמן הפעלתה לא יהיו כוחות השלטון (הבריטי) בארץ קיימים יותר", ולא יהיה קיים בארץ "כוח בינלאומי בעל כושר פעולה יעיל". התכנית עובדה עם מפקדי החטיבות השונות, שבהקמתן הוחל בימים ההם, והגיעה עד לפירוט תפקידיה של כל חטיבה וחטיבה, שתפעל עם צאת הבריטים מן הארץ. נוסף על שלוש חטיבות הפלמ"ח, תוכננה הקמתן של שש חטיבות:

חטיבה 1 ('גולני') בת חמישה גדודים, שנשענה על יחידות החי"ש בגליל ובעמקים;

חטיבה 2 ('כרמלי') בת שלושה גדודים, מיחידות החי"ש של חיפה וסביבתה;

חטיבה 3 ('אלכסנדרוני') בת ארבעה גדודים, מיחידות החי"ש של השרון;

חטיבה 4 ('קריתי') בת שני גדודים, מיחידות החי"ש של תל אביב וסביבתה;

חטיבה 5 ('גבעתי') בת ארבעה גדודים, מיחידות חי"ש של תל אביב ודרום יהודה;

חטיבה 6 ('עציוני') בת שלושה גדודים, מיחידות החי"ש של מחוז ירושלים.

ההפעלה הכוללת של המשימות, שהוטלו על חטיבות אלה ועל חטיבות הפלמ"ח, היתה אמורה להתחיל לפי הוראה מיוחדת, שתצא עם הכרזת מצב ד'. 'תכנית ד' היתה שלב נוסף במעבר של ה'הגנה' לצבא של מדינה ריבונית. בנסיבות הזמן הסוער לא היה ניתן להגשימה כלשונה וככתבה, וכך הוכנסו בה שינויים ניכרים תוך הפעלתה; עם זאת, שימשה התכנית נקודת מוצא והכוונה לקראת המשימות והתפקידים החדשים, שהוטלו על ה'הגנה'.

 

תכנית ד' - פקודת אב - 10.3.1948

מטרת המבצע

"השתלטות על שטחה של המדינה העברית והגנה על גבולותיה, כן גם על גושי ההתיישבות והאוכלוסייה העברית שמחוץ לגבולות, נגד אויב סדיר, סדיר-למחצה וזעיר - הפועל מבסיסים אשר מחוץ לשטח המדינה או מבסיסים הנמצאים בתוכה".

להלן שמונה מסלולים לפעולות המבצעיות:

  1. שיפור מערכת ההגנה הקבועה - ביצור יישובים, תפיסת משלטים, הגנה מרחבית.
  2. חסימת דרכי הגישה של האויב - תפיסת משלטים על הדרכים, פיצוץ גשרים וחסימות הנדסיות במוקשים ובחומרי נפץ אחרים.
  3. טיהור כפרים ערבים הנמצאים בקרבה יחסית ליישובים יהודיים -
    1. דרגה מתונה - טיהור משטרתי והכנסת חיל המצב.
    2. דרגה בינונית - פעולות ביעור והשתלטות.
    3. דרגה חריפה - השמדת כפרים לאחר פינוי התושבים.
  4. התבססות בערים המעורבות - השתלטות על השירותים הממשלתיים, גירוש הערבים מהשטחים המעורבים, סגירת כל האוכלוסייה הערבית בחלק מסוים של העיר.
  5. תפיסת תחנות משטרה ובסיסים בריטיים.
  6. תפיסת משלטים וכיבוש כפרים ערביים כדי להשתלט על עורקי התחבורה הראשיים בארץ.
  7. הטלת מצור על ערים ערביות.
  8. פעולות כיבוש בשטח האויב.

 

© כרטא