אלכסנדרוני

חטיבה 3. הוקמה בתחילת מלחמת העצמאות מגדודי החי"ש של ההגנה בנפות שבין זכרון-יעקב לרמת- גן-גבעתיים. כינויה - על שם נחל אלכסנדר. תחילה אורגנה בשלושה גדודי חי"ר. כוחות החי"ם אורגנו במחוז בן ארבע נפות.

הפעילות הערבית במרחב, עוד לפני פלישת צבאות ערב הסדירים, התמקדה בעיקר בניסיונות לפגוע ביישובים ובתחבורה - בכביש השרון (פתח-תקוה - בית-ליד - חדרה), שהיה אז עורק התחבורה היחיד בין חיפה ותל-אביב. כוחות החטיבה פעלו הגנתית וכן גמלו בפשיטות על התחבורה הערבית.

הפעילות הערבית גברה עם הפינוי הבריטי. ב-5.3.1948 פינו כוחות החטיבה את מחצבות מגדל-צדק. מסילת הברזל מלוד לחיפה הושבתה, אבל משמר בריטי הוסיף להחזיק במשאבות ראש-העין עד תחילת מאי. מישור המרזבה היה לשטח הפקר: הערבים קיימו קשר לכפרים שממערב לו, ומארבים וכוחות פשיטה של החטיבה חצוהו מזרחה.

צבא קאוקג'י שהתפרס בשומרון, תגבר את הכפרים שממערב למרזבה. ב-5/4 במרס 1948 בוצעה פשיטה פלוגתית על הכפר ביר-עדס והכוחות הערביים נסוגו לג'לג'וליה.

כוחות החטיבה פשטו על כפר-סבא הערבית ועל ג'לג'וליה, וכבשו עמדה מול הכפר מיסקי, לאבטחת הדרך לרמת-הכובש. באותה עת ניכרו במרחב סימנים להתערערות בעמידת הכפריים הערבים. ממחצית מרס עזבו הערבים את שיח'-מוניס (מצפון לירקון, רמת-אביב כיום). כן נטשו שבט אבו-קישק (מדרום וממזרח לרמת-השרון), הכפרים ג'ליל וסידנא עלי ויישובים ערביים קטנים נוספים בגזרת החטיבה.

בתחילת אפריל הופעלו כוחות החטיבה מחוץ לאזור: פלוגה נשלחה למבצע נחשון, ואחרת לעין-השופט, ופעלה עם הכוח שהיכה מהאגף את צבא קאוקג'י שתקף את משמר העמק.

לאחר מבצע נחשון ביצעה החטיבה משימות בהתאם לתוכנית ד'. בצפון תפסו כוחותיה את משטרת כרכור, מחנה עין-שמר ושדה-התעופה הסמוך. ב-9.5 תקפו את כפר קרע בפתח עמק עירון. בדרום השתתפה החטיבה, למעט גדוד 31, במבצע חמץ. נוכח הפלישה הוודאית ערכה החטיבה את מבצע מדינה, כדי לעקור את הערבים מאזור כפר-סבא וצפונה. ב-13.5 כבשו כוחותיה את כפר-סבא הערבית, והדפו את תגבורות צבא ההצלה וה לגיון. למחרת תקפו את טירה, מצפון לרמת-הכובש, אך נכשלו.

בעת פלישת צבאות ערב הוצא צבא ההצלה, במקומו נכנס הלגיון הערבי אך הועבר מיד לירושלים ולדרך אליה, ולשומרון נכנס חיל-המשלוח העיראקי. בינתיים כבש גדוד של אלכסנדרוני בליל 23/22 במאי, את טנטורה (דור). בו-בזמן הוטל על החטיבה להוציא גדוד ולספחו לחטיבה שבע להתקפה בלטרון. ב-28 בחודש תקפו העיראקים את גאולים.

הועלה חשש שמגמתם לנתק את כביש השרון, אך הם נסוגו כשהתרכזו כוחות אלכסנדרוני להתקפת- נגד. בליל 30/29 במאי תקפה יחידת אצ"ל, בפיקוד החטיבה, את תל-אפק, כדי להשתלט על משאבות ראש-העין ולאבטחן מפני העיראקים, אך למחרת היא נעקרה בהתקפת מקומיים בפיקוד חסן סלאמה.

בליל ה-5/4 ביוני תקף גדוד מהחטיבה את קאקון, כבש אותו והדף התקפות-נגד. בליל 11/10 ביוני, לפני כניסת ההפוגה, נתאחרה ובוטלה התקפה על ראש-העין.

בקרבות עשרת הימים, השתתפה החטיבה במבצע דני, ובמבצע בתק כבשה את מג'דל-יבא (מגדל אפק) וראש-העין. בהפוגה השנייה ביצעה את מבצע שוטר לכיבוש כפרי "משולש הכרמל". אחר-כך הועברה דרומה, ובעת מבצע חורב תקפה את החטיבה המצרית הנצורה במרחב עירק-מנשיה (מבצע חיסול), אך נהדפה. במבצע עובדה תפסה את שיפולי הר חברון שמצפון לבאר-שבע, לרבות אזור להב וערד, ואת עין-גדי לחוף ים המלח.

מפקדי החטיבה: דן אבן, צבי גרמן, בן-ציון פרידן- זיו.