בר-תקוה (פסטרנק), משה ("מונדק") (1906-)

יליד אוסטריה. התחנך בפולין ושירת כקצין בצבא הפולני. עלה ב-1933. התגייס ל הגנה. בשנים 1935/36 היה מדריך שדאות וטקטיקה במחוז הדרום. ב-1937/38 מפקד גוש נס-ציונה-בית חנן. מראשוני הפו"ש. בשנים 1943-1940 הדריך בהשתלמויות מ"מים והיה מפקד שני קורסי מ"מים. מדריך ראשי של הפלמ"ח. בשנת 1943 התגייס לצבא הבריטי ושירת בחי"ל. לאחר מלה"ע ה-2 מפעילי עלייה ב' באיטליה. בשובו ארצה שימש כראש לה"ד. בשנת 1947 פקד על קורס מ"מים בג'וערה. במלחמת העצמאות עוזרו של ראש אג"מ/מבצעים יגאל ידין לחזיתות מרכז ודרום. עבר קורס שריון בצרפת. קצין שריון ראשי ראשון בצה"ל. בשנת 1955 סיים את בית הספר למלחמה (אקול דה גר) בצרפת. בשנים 1955/56 ראש מחלקת תכנון במטכ"ל ונספח צה"ל באיטליה. פרש מצה"ל בשנת 1959 בדרגת אל"מ.

משה בר-תקוה, שכינויו "מונדק", תרם רבות לעיצוב החשיבה הצבאית המקורית בהגנה ולהכשרת דורות של מפקדים. הוא עיצב את סיכת המ"מ, חרב וענף-זית, שהיתה לסמל ההגנה ומוענקת לבוגרי קורס הקצינים בצה"ל. סמל זה מהווה מוטיב מרכזי בסמלי צה"ל.