מוזיאון הגנה
לקסיקון ההגנה

חי"ם (חיל משמר)

אחד מחילות ההגנה שהוחל בארגונו ב- 1939. עיקר תפקידו - הגנה נייחת על היישובים. נכללו בו מרבית חברי ההגנה, משכבות הגיל הבוגרות, והחברות. כלקח מאורעות 1936/39 הוחלט להקים כוח מקרב צעירי ההגנה שימשיך בדרך הפו"ש, ויאורגן בפלוגות ובגדודים של חיל השדה (חי"ש) לפעולה במרחב, גם מחוץ לאזור מגוריהם, ואילו הבוגרים והחברות יאוגדו בחיל המשמר (חי"ם) להגנת יישוביהם.

בחי"ש ישרתו בני 26-18, ובחי"ם בני 50-35 (תחילה לא פורט מעמדם של בני 34-27; בפועל הם השלימו גם את החי"ש וגם את החי"ם, לפי הצרכים המקומיים) ;כן תשרתנה בחי"ם בנות 35-18. גברים ונשים בגילים אלה, ומבוגרים יותר, שלא ייכללו בחי"ם, נועדו להיכלל בחיל-העם, שיאורגן במרכזים העירוניים, ככוח מילואים לחי"ם. לפי התכניות נועד החי"ם למנות בתחילה כ-16,000 איש (ועוד כ-3, 500 בחיל העם).

ב-1939 כוונו המאמצים לקדם את הקמת החי"ש, ומ-1941 - עם החמרת המצב במזרח התיכון - הוקדש המאמץ להקמתו ולקיומו של הפלמ"ח. כן היתה ההגנה מעורבת בהתגייסות לצבא הבריטי ובקיום הנוטרות. לחי"ם ניתנה עדיפות משנית. מתוך כך הסתמן הבדל ניכר בין התארגנות החי"ם במרחבים הכפריים לעומת העירוניים. בנפות הכפריות, ובייחוד בהתיישבות העובדת וביישובי הספר, נמנו כל המסוגלים לשאת נשק עם ההגנה. הכוחות הפעילים ביותר בחי"ם היו הפל"מים (פטרולים לוחמים). מאות אנשי חי"ם איישו את שירותי הרפואה והקשר ביישובים, ואחרים - לרוב חברות - הוקצו לשירותים "אזרחיים", כגון טיפול באיכסון פליטים, בחולים והחזקת משק החי. בסוף מלה"ע ה-2 מנו הנפות הכפריות כ-24,000 איש, כ-3,300 מהם בפל"מים ובמ"נים.

אנשי החי"ם הוצאו לסדרות אימון מרוכז של ארבעה ימים, ברובה וברימון.

האימונים נערכו בעיקר בעונת הקיץ. בסוף מלה"ע ה-2 נכללו במחוזות העירוניים כ-6,300 איש (בירושלים כ-1,700, בחיפה כ-1,800, ובתל-אביב - כ-2,800). בשנות המאבק ולקראת מלחמת העצמאות חלה התפתחות בחי"ם - לאור הנסיבות המקומיות השונות. בירושלים הוקם בשנות מלה"ע ה-2 "משמר עם" ליגאלי, של קשישים ומוגבלי-בריאות, שאורגן על בסיס שכונתי. בפרוץ מלחמת העצמאות היוו אלה שלד ארגוני לשכונות היהודיות, וקיימו את משטר המים בעת המצור והמחסור. בתל-אביב הגיע מספר החברים לכ-4,000, הושלם התכנון בקווים העירוניים, ושופר אימון הפל"מים וכלל החברים בסדרות של אימון מרוכז. חלק מהחברים הקשישים אוגדו ב"שירות הכללי", על בסיס אזורי ותפקודי (כגון שירות נהגים ברכבם הפרטי). מחוז חיפה כלל כ-3,000 אנשי חי"ם בנפה הכפרית (מפרץ זבולון והגליל המערבי) ורק כ-700 חברים בעיר ועוד כ-200 אנשי "משמר העם".

במלחמת העצמאות הורחב החי"ם וקלט מתגייסים רבים. כסגל הפיקוד בפלוגות ובגדודים של החי"ם שימשו מפקדי הגנה ותיקים וקצינים ומש"קים ממשוחררי הצבא הבריטי. כאשר הפכו חטיבות חיל- השדה לעוצבות ניידות, שניתן להוציאן ממרחב גיוסן, אוגדו גדודי החי"ם בערים במחוזות. הם והיישובים הכפריים בספר היוו את מערך ה"הגנה המרחבית" (הגמ"ר), שבתוכו וממנו פעלו חטיבות החי"ש והפלמ"ח.