כ"ג יורדי הסירה

עשרים ושלושה מבחירי ההגנה, מהם ותיקי הנודדת, הפו"ש, פלגות הלילה המיוחדות וה פו"ם, שיצאו ב-18 במאי 1941, בלווית קצין בריטי, אנתוני פלמר, למשימת חבלה בבתי-הזיקוק ליד טריפולי בלבנון, ועקבותיהם לא נודעו.

בתחילת ינואר 1941 רוכזו מיטב בוגריהם של שלושת הקורסים הימיים של ההגנה (שנערכו בשנים 1938/39) לקורס ימי רביעי לימאות ולחבלה, לקראת משימות בשטחי הכיבוש של "הציר". הקורס נערך במגרשי התערוכה שבצפון תל-אביב. בעת פתיחתו השתתפו בו כ-30 איש, ובאפריל נוספו 14 חברים, בהם שניים ממ"ג חניכי קורס המ"מים שנאסרו בשלהי 1939 ושוחררו מהכלא בפברואר 1941. במהלך הקורס הוצאו שלושה מהחניכים למשימת חבלה ביוון והשתתפו בחבלה בתעלת קורינת;ביוני חזרו בגמר שליחותם ארצה. כאשר הגרמנים החלו מתבססים בסוריה ובלבנון, ששלטונותיהן הצרפתיים העמידו עצמם לרשות ממשלת וישי, נטלה ההגנה את המשימה לבצע חבלה בבתי-הזיקוק ליד טריפולי, כדי לשלול מהאויב מקור דלק למטוסים. 23 שנבחרו למשימה יצאו עם המלווה הבריטי ב-18 במאי בסירת-המשמר המשטרתית "ארי הים".

בקירבת היעד הם היו אמורים להתפצל לשלוש סירות-נחיתה ובהן שלוש חוליות של שבעה לוחמים: האחת - לחדירה למיתקן כדי לחבל בו. השנייה - לאבטחה לאורך מסילת-הברזל העוברת מהחוף אל בתי-הזיקוק. והשלישית - לאבטחת הסירות. ב"ארי הים" נועדו להישאר המפקד, צבי ספקטור, הספן- המכונאי והמלווה הבריטי.

התקשרות אחרונה עם הסירה היתה בצהרי יום ההפלגה ומאז נשמרה דממת אלחוט.

עקבותיהם של הכ"ג והמלווה הבריטי לא נודעו מאז ועד היום. מן העדויות המעטות (והמסופקות בחלקן), שאנשי ההגנה עמלו בליקוטן, במשך שנים, לא נתברר לחלוטין האם נפגעו בהיותם בים או נפלו בקרב עם המשמרות בעיר טריפולי ובסביבתה, שהוכנסו לכוננות מוגברת עקב הפצצה בריטית על העיר ב-17 בחודש.

יצחק שדה ספד לכ"ג: "ראשונים ואחראים בכל משימה, דרוכים ונועזים תמיד למעשים, מתנסים בכל הניסיונות". הם יצאו למשימתם ימים מספר בלבד לאחר הפקודה להקמת הפלמ"ח (ב-15 במאי), ומפקדם - צבי ספקטור - נועד לשמש מדריך ראשי בו. הפלמ"ח אימץ אותם כחבריו, שמר על זכרם וחינך על מופת היחלצותם. כן שימשו מופת לאנשי ההעפלה ולקומנדו הימי.