המחלקה הגרמנית

במסגרת שיתוף הפעולה עם הבריטים בתקופת מלה"ע ה-2 ונוכח סכנת הפלישה הגרמנית לארץ-ישראל, הקים הפלמ"ח במאי 1942 את המחלקה הגרמנית, אשר נועדה - במקרה של כיבוש גרמני - לפעול, בחזות גרמנית, מאחורי הקווים, תוך שיתוף עם הבריטים.

אנשי המחלקה, כ-60 במספר, נבחרו מבין יוצאי מרכז אירופה ועברו אימון מיוחד בחורשות משמר העמק, שהותאם ליעודם. במגמה להשריש בהם את אורח החיים של איש צבא גרמני היה המחנה "גרמני" לכל פרטיו ודקדוקיו: שפת הדיבור, ההתנהגות, המדים והנשק. האימונים היו על פי טקטיקה ודוקטרינה גרמניות. התלווה לכך גם אימון משימתי לפעולות קומנדו, בהדרכת מדריכים בריטיים ומפקדי ההגנה. בסוף הכשרתה, ועם התרחקות החזית מהארץ, לא שותפה המחלקה בלחימה ועקב כך נקלעה למשבר.

מטה הפלמ"ח החליט ב-1944 להעביר את כל אנשיה קורס מ"כים, בראותו בהם גרעין פיקודי לשתי פלוגות פלמ"ח נוספות שעמד להקים. בתום הקורס דרשו המוסדות הלאומיים שהפלמ"ח יעביר מאנשיו לחי"ל, והמחלקה הגרמנית גויסה לעוצבה זו.

הבריטים ידעו שהמחלקה מאומנת היטב, אולם נהגו במגוייסיה כבטירונים רגילים, והם לא הספיקו להיכנס לקרב.

עם סיום המלחמה מימשו אנשי המחלקה מעט מיכולתם - עת לקחו חלק בגילוי פושעי מלחמה נאציים וסייעו לפעולות ההעפלה והבריחה. בשובם ארצה השתבצו אנשי המחלקה מחדש בשורות הפלמ"ח ואחדים מהם מילאו תפקידים בכירים במלחמת העצמאות.