Page 17 - ההגנה - גליון מס' 40
P. 17

‫נאום תשובה לרב‪-‬חובלים איטלקי‬

                         ‫תערוכה במוזיאון ארץ‪-‬ישראל‬

                    ‫פרק בקורות ההעפלה‪ ,‬שהייתה אחת הזרועות החשובות של ה'הגנה'‬

    ‫ב‪ 8-‬במאי ‪ 1945‬נכנעה גרמניה הנאצית רשמית ומעל הריסותיה של ברלין הונפו דגלים לבנים‪ .‬אבל מלחמת‪-‬העולם‬
    ‫השנייה רחוקה הייתה מסיום‪ .‬מיליוני עקורים‪ ,‬פליטים‪ ,‬עובדי כפייה‪ ,‬אסירי מלחמה‪ ,‬פרטיזנים וחיילים החלו עושים את‬
    ‫דרכם בחזרה לבתיהם‪ ,‬נודדים ברחבי היבשת ההרוסה‪ .‬למעלה מרבע מיליון יהודים ניצולים‪' ,‬שארית הפליטה'‪ ,‬החלו לנוע‬
    ‫ולברוח ממזרח אירופה למרכזה ולדרומה – למחנות העקורים בגרמניה‪ ,‬איטליה ואוסטריה‪ .‬רבבות מהם‪ ,‬בין ‪ 50‬ל‪70-‬‬
    ‫אלף‪ ,‬חצו את מעברי הרי האלפים המושלגים ונדדו לאורך המגף האיטלקי במטרה להגיע לנמלי הים התיכון‪ ,‬ל'שער לציון'‪  ,‬‬

                                                                                                     ‫ומשם להפליג לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬

    ‫התערוכה עוסקת בפרק השיא של קורות עלייה ב' – העלייה הבלתי לגאלית‪ ,‬שהייתה לחוליה המקשרת בין‬
    ‫מצוקותיהם הבוערות של ניצולי השואה ובין הפתרון המדיני בדמות הקמת מדינה יהודית – בשלוש השנים המכריעות‬
    ‫שבין מאי ‪ 1945‬ומאי ‪ .1948‬היא בוחנת את ייחודה של איטליה‪ ,‬הזירה הפוליטית אשר הייתה מוקד פעילותו של‬

                                      ‫המוסד לעלייה ב'‪ ,‬זרוע של ה'הגנה' בהנהגתו של שאול מאירוב (לימים – אביגור)‪.‬‬

    ‫הזירה האיטלקית נהפכה למקלט לילה ארעי לרבבות ניצולים ושדה פעולה למרבית פעולות העלייה שהתרחשו באירופה‬
    ‫מיד לאחר המלחמה‪ .‬לשדה זה הועתק כבתמונת ראי העימות החזיתי נגד שלטון המנדט הבריטי שהתרחש בארץ והדהד‬
    ‫כעת גם ברחובותיה של איטליה‪ .‬התערוכה מנסה לפענח את המניעים והעמדות של הכוחות הפוליטיים והמדיניים של‬
    ‫איטליה ובריטניה אל מול ההנהגה היהודית–ציונית ולשרטט קווים לדמותם ולפועלם יוצא הדופן של ראשי המוסד באיטליה‬

                                                                                                        ‫– עדה סרני ויהודה ארזי‪  .‬‬

    ‫התערוכה במוזיאון ארץ‪-‬ישראל מתעדת את תרומתם של הניצולים למאבק המדיני והמעשי על פתיחת שערי הארץ‪,‬‬
    ‫שנחרת כערך עליון של מחויבות וסולידריות באתוס הציוני‪ ,‬ועומדת על משמעות התפקיד שמילאו בדרמה האנושית‬
    ‫שהתחוללה בנמלי איטליה ובעיקר בזה של לה ספציה‪ .‬באמצעות חומרים חזותיים מגוונים ועדויות רבות‪ ,‬שנאספו בארץ‬
    ‫ובאיטליה‪ ,‬מובא 'הסיפור מלמטה' – סיפור של שגרת היום‪-‬יום במחנות העקורים ובקיבוצי ההכשרות באיטליה‪ ,‬שהייתה‬

                                                     ‫מלווה בקשיים ובתהליכי שיקום גופני ונפשי במציאות שלאחר המלחמה‪  .‬‬

    ‫מעפילים בלה ספציה לפני ההפלגה לארץ‬  ‫פרשת לה ספציה‪ ,‬שהסעירה בשעתה את דעת‬
                                        ‫הקהל בארץ ובעולם‪ ,‬תיזכר כמי שהעלתה לראשונה‬
                                        ‫לתודעה העולמית את בעיית העקורים היהודים‬
                                        ‫שלאחר המלחמה‪ .‬במשך כשישה שבועות‪ ,‬במהלך‬
                                        ‫החודשים אפריל–מאי ‪ ,1946‬התבצרו למעלה מאלף‬
                                        ‫איש‪ ,‬אישה‪ ,‬זקן וילד באניית מעפילים בנמל לה ספציה‬
                                        ‫שבצפון איטליה בתביעה לקבל מהבריטים‪ ,‬שלא‬
                                        ‫ָצפו התנגדות מעין זו‪ ,‬אשרות עלייה (סרטיפיקטים)‬
                                        ‫לארץ ישראל‪ .‬שיירת המשאיות‪ ,‬שהייתה נהוגה בידי‬
                                        ‫חיילים ארץ‪-‬ישראלים‪ ,‬נעצרה בדרכה לנמל על‪-‬ידי‬
                                        ‫האיטלקים שחשדו בטעות כי מדובר במשתפי פעולה‬

‫‪17‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22