Page 28 - hahagana 41
P. 28

‫סניף פתח תקווה – מאברהם שפירא עד ימינו‬

‫כפי שפתח תקווה הפכה ל'אם המושבות' עם התיישבות המשפחות הראשונות שיצאו מירושלים באדמות אומלבס‬
‫ב‪ ,1878-‬כך גם הפכה היא להיות למרכז הראשון בו התארגנה ה'הגנה' הלכה למעשה‪ ,‬בהגנה מרחבית על יישוב‪ ,‬להבדיל‬

                                                                             ‫מההגנה הנקודתית שהייתה נהוגה עד ‪.1920‬‬

‫התקפות הערבים בהמוניהם‪ ,‬כפי שבאו לביטוי ב‪ 1920-‬בתל חי שבגליל‪ ,‬וב‪ 1921-‬בפתח תקווה‪ ,‬בעת שמאות ואלפי‬
‫פורעים ערבים תקפו נקודות יהודיות שמנו עשרות ו‪/‬או מאות תושבים‪ ,‬הוכיחו למנהיגי היישוב‪ ,‬שרק ארגון מסודר של אנשי‬
‫הגנה במתכונת ארצית יאפשר הגנה מסיבית על היישובים‪ .‬אחרת‪ ,‬רבים עלולים להיפגע מהפורעים הערביים שסיסמתם‬

                                                                                                    ‫הייתה‪' :‬איטבח אל יהוד'‪.‬‬

‫אחד האירועים שתמך בתובנה הזו קשור לעזרה שקיבלו תושבי פתח תקווה מגדוד חיילים הודי של הצבא הבריטי ב‪,1921-‬‬
‫שהציל את תושבי פתח תקווה מהתנפלותם של אלפי ערבים‪ .‬זאת‪ ,‬לצד עוז רוחם של מגיני המקום בראשותו של 'זקן‬

                                                                             ‫השומרים' – אברהם שפירא (שהיה אז בן ‪.)...41‬‬

‫סניף ה'הגנה' בפתח תקווה ניצל את היותו ממוקם באזור פרדסים והפך לאתר מרכזי בו גויסו‪ ,‬התאמנו‪ ,‬עשו שימוש בנשק‬
‫חי‪ ,‬פיתחו נשק‪ ,‬קלטו עולים בלתי לגאליים והטמיעו אותם באוכלוסייה המקומית‪ .‬פתח תקווה אף היוותה מקום מסתור‬

                                                                 ‫למפקדי מחתרות אחרות‪ ,‬כמו מנחם בגין – מפקד האצ"ל‪.‬‬

                                              ‫בית אברהם שפירא‬

‫ביתו של אברהם שפירא‪ ,‬שהיה אישיות יוצאת דופן עקב עוז רוחו‪ ,‬חזונו ודרכי התנהגותו עם ערביי הסביבה‪ ,‬הפך למטה‬
                                                                                  ‫ה'הגנה' המרכזי של פתח תקווה והסביבה‪.‬‬

‫בבית נערכו ישיבות המטה וממנו יצאו ההוראות למגינים‪ .‬שפירא‪ ,‬שהיה מקובל על כל הצדדים‪ ,‬לרבות ערבים ואנגלים‪,‬‬
                                                                      ‫ניווט את ההתנהלות הביטחונית‪-‬מרחבית ופיתח אותה‪.‬‬

‫בערוב ימיו‪ ,‬הוריש את ביתו המרווח הנמצא‬
‫ברח' הרצל ‪ ,20‬לעיריית פתח תקווה‪ ,‬תוך‬
‫שהוא מצווה לאפשר לחברי ארגון ה'הגנה'‬
‫לפעול בו כדי לשמר את ערכי ה'הגנה'‪ ,‬דבר‬

                     ‫שנעשה ומכובד עד היום‪.‬‬

‫בבית נמצא‪ ,‬מלבד ריהוט אותנטי של אותם‬
‫ימים‪ ,‬גם מוזיאון קטן ובו אוסף של כלי נשק‬

                  ‫מימים עברו וספרות ענפה‪.‬‬

‫מלבד האמור לעיל‪ ,‬מנוצל הבית על ידי‬
‫העירייה לקיומם של אירועי תרבות מגוונים‬

                     ‫לטובת בני העיר ורווחתם‪.‬‬

‫חברי סניף ארגון חברי ה'הגנה' קבעו בבית את‬                  ‫בית אברהם שפירא‪ .‬דמותו של 'זקן השומרים' על סוסו מפוסלת במתכת‪.‬‬
‫משרדם ופועלים במקום‪ .‬הם עושים רבות‬            ‫שלט המוצב במקום מספר על הבית ההיסטורי ועל פועלו הביטחוני של אברהם שפירא‬
‫ובדבקות יתרה כדי לשמור‪ ,‬להנציח ולהנחיל את‬

   ‫מורשת ה'הגנה' לדור הנוכחי ולדורות הבאים‪.‬‬

                                              ‫‪ 28‬גיליון ‪ | 41‬תשע"ז ‪2017‬‬
   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33