Page 24 - hahagana 41
P. 24
(חיל המשמר) בני 45–27שנים ,כ 3,000-נאמני השירות הכללי שהיו מעל גיל 45שנים ,ונערי הגדנ”ע בעיר .לוחמי החי”ש
והפלוגה המיוחדת הוצבו בעמדותיהם לאורך רחוב דיזנגוף .סיירי החי”ש הוצבו בנקודות תצפית סביב מחנה ׂשרונה ו ִמתקנים
בריטיים בעיר ,כדי להתריע על תנועת כוחות בריטיים .אנשי החי”ם והש” ּכ (השירות הכללי) רוכזו באולמות שונים ונערי
הגדנ”ע התאספו במק”לות (מק”ל – מקום לימוד ואימון) בכוננות לצאת בהמוניהם לחוף כדי להתערבב בין המעפילים
ולהובילם לדירות היעד.
בשעה 20:00היו הכוחות ערוכים בעמדותיהם ,והספינה בוששה להגיע מכיוון שנתפסה .שעת השי”ן נדחתה פעם אחר פעם.
בשעה 23:00העלו הבריטים את הכוננות המבצעית למצב חירום ,ומפקד
משטרת מחוז לוד הורה לרכז כוחות בחוף הים ולהימנע מהסתבכויות.
בשעה 23:25התלקחה תקרית אש ברחוב מרמורק ( 7כיום ,מרמורק
.)21ברחבי העיר נשמעו חילופי האש מהשטח המיושב בדלילות בקצה
המזרחי של העיר .באותה השעה הסתיימה הקרנת הקולנוע האחרונה,
ואלפי אנשים נהרו מבתי הקולנוע .אלמונים פקדו על נהגי מכוניות ועל
עגלות ברחוב דיזנגוף להציבם לרוחב הרחוב ולנטוש אותן.
ל’ליל וינגייט’ נודעה חשיבות צבאית מהמעלה הראשונה מההיבט
האופרטיבי והלוגיסטי שבהם לא דּוּבר בשעתם מטעמי שמירת החשאיּות
המחתרתית .הלקחים העיקריים היו בתחומי השליטה והפיקוד ,המודיעין,
הקשר והתחזוקה‘ .ליל וינגייט’ היה המבצע הגדול ביותר בתולדות ארגון
ה’הגנה’ לפני מלחמת העצמאות ,ושימש מעין ‘חזרה גנרלית’ של הפעלת
כוחות מערכתית לקראת המבחן הלאומי ההיסטורי.
נפילת ברכה פּולד
בהיסטוריוגרפיה היישובית חוסה ‘ליל וינגייט’ בצל פרשת נפילת ברכה
חגורות האבטחה של כוחות ה'הגנה' בתל אביב ,ועל פּולד .נוכח ביטול מבצע ההורדה הגדול ,הועצמה התקרית המיקרו-
חוף הים ,כהכנה להורדת מעפילי 'וינגייט' .המבצע, טקטית מטעמים מורליים ,ונודעה לה השפעה לאומית מעצבת .מפקדת
בסופו של דבר ,לא הוצא אל הפועל בגלל לכידת הכיתה ,הפלמ”חאית ברכה פּולד ( ,)1946–1926פיקדה על חוליה
הספינה (השרטוט :נמרוד קרן ,באדיבות מערכת שהצטוותה לחסום מעבר כוחות בריטיים לחוף ההורדה .משוריין קדומני
עלי זית וחרב)
מכוח בריטי שיצא ממחנה ֹשרונה (כיום הקריה) זיהה את החוליה .בתקרית האש נהרגה ברכה פּולד כשהתייצבה חזיתית
כשנשקה בידיה מול המשוריין הבריטי.
חצי שנה לאחר נפילת פּולד עצרו הבריטים בלב ים את ספינת המעפילים שנקראה על שמה .נתן אלתרמן ִפרסם ב’טור
השביעי’ בעיתון דבר את שירו ‘ברכה פולד’ ,שבו יצר הקבלה בין הלוחמת לאנייה .הטור ִחשמל את היישובִ ‘ :היא ָע ְג ָנה
ַבִּמ ְפ ָרץ ַעל ְּפ ֵני ַמִים ְׁשחֹו ִריםְּ / ,ב ַמ ְלּ ֹכ ֶדת ְס ִפינֹותַ -הַּצִידִ / .היא ָע ְמ ָדה מּו ָא ָרה ְּב ַק ְר ֵני ְז ַרּקֹו ִריםְּ / ,כמֹו ָאזְּ ,ב ֵליל ִוי ְנ ֵגיטְ ,למּול
ַהּיֹו ִרים ֶׁ /שָּק ְלעּו ֶאל ִמ ְרֶּפ ֶסת ַהַּבִיתְ // .ל ַבָּדּה ְּכמֹו ָאזֵ ,עת ָּכ ְר ָעה ְלמּו ָלםִ / ,מִּני אֹור ּו ִמָּדם ְמ ֻס ְנ ֶו ֶרת – – ִ /היא ֹלא ָנ ָחהְ .נ ִתיב
ְי ִגי ָעּה עֹוד ֹלא ָתםִ / .היא ָנ ְפ ָלה ַעל ַהחֹוף ְ /ו ָח ְז ָרה ִמן ַהָּיםַ / ...ע ְקָׁש ִנית ּו ְדמּו ָמה ְוחֹו ֶת ֶרת - ]...[ .שורר אלתרמן ומיצב את
דמותה של ברכה פּולד בפנתאון האומה .בספרו עיר היונה ,שיצא בשנת ,1957הקדיש אלתרמן לפּולד ול’ליל וינגייט’
מחזור שירים (‘סיפור מלילה’) ,ובו מייצגת ברכה פּולד את הנערה העברייה הלוחמת במערכה לעצמאות ,ו’ליל וינגייט’
מגלם את מפעל ההעפלה.
מבוסס על המאמר ‘ליל וינגייט’ – הישגי המבצע שלא בוצע’ ,שפורסם בכרך י”ב של כתב העת ע ֵלי ז ִית וחרב ועל הרצאה ביום עיון
לקראת י”א באדר ,מטעם ארגון חברי ה’הגנה’ ו’צוות’ ,שנערך בבית הפלמ”ח בתל אביב ב 8-במרס .2017
24גיליון | 41תשע"ז 2017
