Page 22 - hahagana 41

‫‘ליל וינגייט’‪ :‬הישגי המבצע שלא בוצע‬

‫ניר מן‬

‫בתולדות היישוב העברי נחקק ‘ליל וינגייט’ כאירוע בעל משמעות מיוחדת‪ .‬במבצע זה‪ ,‬ששמו המקורי היה מבצע‬
‫‘נחשון’‪ ,‬תוכננה הורדה של ‪ 238‬מעפילים בלילה שבין ‪ 25‬ל‪ 26-‬במרס ‪ 1946‬בחוף תל‪-‬אביב‪ .‬אלא שספינת המעפילים‬
‫‘וינגייט’ נלכדה על‪-‬ידי הבריטים בים‪ ,‬והמבצע בוטל‪ .‬באחת התקריות בין הכוחות הבריטיים לכוחות ה’הגנה’ באותו‬
‫הלילה נהרגה הפלמ”חאית ברכה פּולד‪ ,‬שהפכה לדמות מופת של הלחימה הנשית והקרבת הנפש במערכה‬

‫לעצמאות‪.‬‬
‫חודש מרס ‪ 1946‬עמד בסימן ביקורה בארץ של הוועדה האנגלו‪-‬אמריקאית לחקירת המצב בארץ ישראל ובעיית ניצולי‬
‫השואה במחנות העקורים באירופה‪ .‬ההנהגה הציונית הקפיאה את מבצעי תנועת המרי בחודש זה כדי שלא לספק‬
‫לבריטים תחמושת תעמולתית במלחמתם ב’טרור היהודי’‪ .‬להבדיל מ’ליל הרכבות’‪‘ ,‬ליל המשטרות’‪‘ ,‬ליל שדות התעופה’‬
‫ו’ליל הגשרים’‪ ,‬שבהם הותקפו יעדי שלטון בריטיים‪ ,‬ב’ליל וינגייט’ הייתה המטרה הפוליטית הורדה הפגנתית של מעפילים‬
‫בחוף תל אביב‪ ,‬העיר המרכזית של היישוב‪ .‬למעשה‪ ,‬מיום בואה של ועדת החקירה האנגלו‪-‬אמריקאית בתחילת מרס נצרה‬
‫תנועת המרי את האש‪ ,‬למעט ארגון העלייה ההמונית לביריה ו’ליל וינגייט’‪ .‬ליל ההורדה תּוזמן להיערך עם סיום עדותו‬
‫של דוד בן‪-‬גוריון לפני הוועדה האנגלו‪-‬אמריקאית‪ ,‬ולפני נאום הסיכום של משה שרת‪ ,‬ראש המחלקה המדינית בהנהלת‬

‫הסוכנות היהודית‪ .‬המבצע תוכנן כהורדת מעפילים המונית‪ ,‬גלויה‪ ,‬מופגנת ומזוינת של היישוב כולו בלב תל אביב‪.‬‬

‫ספינת המעפילים ‘אורד וינגייט’‬

‫הספינה האיטלקית ‘נוריס’‪ ,‬בבעלות רב החובל המובטל מריו קנדה (‪ )Kenda‬הייתה כלי שיט מיושן בתפוסה של ‪ 150‬טון‪,‬‬
‫שנבנה זמן רב לפני מלחמת העולם הראשונה ושימש את בעלות הברית‪ .‬לספינה הוענק השם ‘אורד וינגייט’ במלאות‬

‫שנתיים למותו של ‘הידיד’ הבריטי‪ ,‬מייג’ור גנרל אורד צ’רלס וינגייט (‪.)Wingate‬‬
‫ב‪ 8-‬במרס הגיעו דוד בן‪-‬חורין‪ ,‬מפקד הספינה‪ ,‬ואנשי המוסד לעלייה ב’ לנמל טרוויזו (‪ )Treviso‬במפרץ ונציה‪ ,‬שם עגנה‬
‫הספינה בתעלה של הנהר סילת‪ .‬תפוסת הספינה עמדה על ‪ 208‬נוסעים‪ ,‬אולם צוות ההכנה הצטווה להתקינה ל‪250-‬‬
‫אנשים‪ .‬ב‪ 13-‬במרס‪ ,‬יצאו המעפילים בשעה ‪ 21:00‬ממקום המסתור לנמל‪ ,‬וב‪ 14-‬במרס ‪ ,1946‬בשעה ‪ ,03:00‬הפליגה‬
‫הספינה לדרכה כשהיא נאבקת ברוח נגדית חזקה‪ .‬בגלל הים הסוער נאלצה הספינה להתעכב יומיים בנמלי ספינזה‬
‫(‪ )Sapientza‬וקיטרה (‪ .)Kithira‬מזג האוויר השתפר רק כשהספינה עברה את כרתים‪ .‬ב‪ 25-‬במרס‪ ,‬בשבע בבוקר‪ ,‬כשהספינה‬
‫הייתה במרחק כ‪ 50-‬מילים ימיים מנמל פורט סעיד במצרים‪ ,‬היא זוהתה על ידי מטוס סיור בריטי ומאותו הרגע הייתה‬
‫במעקב צמוד‪ .‬הספינה המשיכה בדרכה ובשעה ‪ 22:30‬זיהתה אותה המשחתת הבריטית ‘ ֶשברון’ (‪ )Chevron‬במרחק של‬
‫שבעה מילים מצפון‪-‬מערב לתל‪-‬אביב‪ 12 .‬בריטים חמושים בתת‪ַ -‬מקלעי ‘טומיגן’ עלו לאנייה‪ ,‬ירו באוויר ובהגה הספינה‬
‫והובילו אותה לחיפה‪ .‬בבוקר ‪ 26‬במרס הגיעה ‘וינגייט’ לחיפה‪ ,‬המעפילים הועברו מהספינה הרעועה למחנה המעצר‬

‫בעתלית‪ .‬כעבור כשבועיים החל שחרור מעפילי ‘וינגייט’ על‪-‬חשבון מכסות העלייה החודשיות‪.‬‬

‫תכנית המבצע‬

‫כעשרה ימים לפני ‘ליל וינגייט’ החל גיוס כללי חסר תקדים של אנשי ה’הגנה’ במחוז תל אביב‪ .‬היה זה המבצע הצבאי הגדול‬
‫ביותר של היישוב עד מלחמת העצמאות‪ ,‬והשתתפו בו כוחות מגויסים ואזרחיים גדולים שפעלו בתא שטח עירוני מצומצם‬
‫בשטחו‪ .‬נוכח ריכוז ה ִמפקדות חסר התקדים בתל אביב נדרשה היערכות ִארגונית מיוחדת להקצאת חדרי דיונים מאובטחים‬
‫למטות הרבים‪ ,‬להכשרת מקומות כינוס לכוחות ולהוצאת כלי הנשק מהמחסנים המחתרתיים‪ ,‬לחלוקתם ולהסלקתם‬

‫‪ 22‬גיליון ‪ | 41‬תשע"ז ‪2017‬‬