Page 218 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 218
218׀ 100ל'הגנה'
קראתי ספרים" .ידין לא שירת בצבא הבריטי ובן־גוריון לעג לחוסר ניסיונו הקרבי
בניהול המלחמה .חוויית השירות הצבאי בגדודים העבריים בצבא הבריטי
במלחמת העולם הראשונה הייתה חוויית נעורים מעצבת לבן־גוריון ,ובכתביו הוא
לא שכח אותה אף פעם .התייחסותו ל'הגנה' הייתה כאל מיליציה ל'מלחמות
קטנות' .עם קבלת תיק הביטחון הוא כבר ראה בעיני רוחו את האתגר העצום של
לחימה מול צבאות ערב הסדירים ,שהיו איום שונה בסדרי גודל לעומת ה'כנופיות'
הסמי־צבאיות של האוכלוסייה הערבית בארץ .ראשי הפיקוד העליון של 'ההגנה'
לא הבינו את דבריו על האיום האסטרטגי שניצב לפתחם ,וכשהוא דיבר על טנקים,
מטוסים וארטילריה הם אמרו'" :הזקן' השתגע".
ד"ר בר־און :לימים נפוצה המעשייה שבמהלך 'הסמינר' שערך בן־גוריון לעצמו
ביוני 1947הוא זימן את ראשי 'ההגנה' והפלמ"ח ,שלא שירתו בצבא הבריטי,
ושאל אותם כיצד כובשים את עמאן ,והם ענו לו שמציבים פלוגה פה ופלוגה שם.
כשהציג את אותה השאלה לאנשי 'ההגנה' ששירתו כקצינים בצבא הבריטי הם ענו
לו שפורסים דיוויזיה מימין ומקדמים דיוויזיה משמאל.
פרופ' שפירא :בן־גוריון לא הבין שמבחינת כושר הפיקוד קבוצת מפקדי 'ההגנה'
בקיאה היטב בניהול המערכת הצבאית הקיימת .קבוצה זו הוכיחה מהר מאוד את
יכולת ההסתגלות יוצאת הדופן לגידול המסגרות הצבאיות שחל מכורח הנסיבות,
ואת כישרונה המבצעי להתאים את מערכת הביטחון היישובית לשינוי המבני
המהותי בארגון 'ההגנה' .האמון של בן־גוריון בהכשרתם הצבאית של מפקדי
'ההגנה' היה מסויג מפני שהם צמחו במסגרות מצומצמות ,חשבו במושגים של
לוחמת גרילה בנשק קל ,לא נחשפו ללחימה בסדרי כוח של צבאות מדינתיים ולא
הכירו את ההתפתחות הטכנולוגית האדירה שהתחוללה בשדה הקרב במלחמת
העולם השנייה .גם במבצעים הבודדים שבהם הופעלו כוחות רבים בשנות המאבק
המזוין של תנועת המרי לפני מלחמת העצמאות )'ליל הרכבות'' ,ליל המשטרות',
'ליל וינגייט'' ,ליל הגשרים'( ,הלחימה הממשית ,שנמשכה שעות ליליות ספורות,
הייתה מיקרו־טקטית במסגרת מחלקתית ,ופעמים ספורות בלבד בכוח פלוגתי.
בן־גוריון חשב בסדרי הגודל שיידרשו לצבא במלחמה כוללת ,וראשי 'ההגנה'
חשבו במושגי הכוחות הקיימים בפועל .בן־גוריון צדק והם צדקו – כל אחד
מעמדת התבוננותו .הם הבינו מהו היקפו של 'היש' שעמד לרשותם .בהתחלה
הכוח היה מצומצם מאוד ורק לאחר מכן המסגרות גדלו משום שאי אפשר להקים
חטיבות בן־לילה ,זה לוקח זמן .לבן־גוריון היה נדמה שאם הוא נותן פקודה,
הדברים מתבצעים במאמר פיו; אבל היה מרחק בין המאמר למעשה .גלילי נהג
להדגיש שבן־גוריון חשב שאם הוא אומר ,הדברים מייד קורים ,אבל לא אלו,
כמובן ,היו פני הדברים.
