Page 295 - עלי זית וחרב - כרך כ

‫דוד בן־גוריון‬

‫פקודת יום‬
‫להקמת צבא־הגנה לישראל‬

‫עם הקמת מדינת ישראל יצאה ההגנה ממחתרת ונהפכה לצבא סדיר‪.‬‬
‫עצום ורב היה החוב שחייב הישוב והעם היהודי להגנה בכל שלבי קיומה‬
‫והתפתחותה‪ ,‬מהניצנים הבודדים בימי היסוד הראשונים בפתח־תקוה‪ ,‬ראשון־‬
‫לציון‪ ,‬גדרה‪ ,‬ראש־פינה‪ ,‬זכרון־יעקב‪ ,‬מתולה‪ ,‬דרך "השומר" של חלוצי העליה‬
‫השניה‪ ,‬הלגיון העברי במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬מגיני תל־חי‪ ,‬והגידול המתמיד‬
‫של ארגון־הגנה ארצי בתקופה שבין שתי מלחמות העולם‪ ,‬הקמת חיל הנוטרים‬
‫במאורעות ‪ ,1936/38‬יסוד הפלמ"ח וגדודי חי"ש‪ ,‬ההתנדבות ההמונית במלחמת‬
‫העולם השניה והקמת הבריגדה העברית הראשונה‪ ,‬ועד מאבקה האדיר של ההגנה‬
‫במחצית השנה הראשונה של המלחמה נגדנו מ־‪ 30‬בנובמבר ‪ 1947‬עד ‪ 31‬במאי‬

‫‪.1948‬‬
‫בלי הנסיון‪ ,‬התכנון‪ ,‬כושר הפעולה והפיקוד‪ ,‬הנאמנות ורוח הגבורה של ההגנה‬
‫לא היה הישוב עומד במבחן הדמים האיום שבא עליו בששת החדשים האלה‪ ,‬ולא‬
‫היינו מגיעים למדינת ישראל‪ .‬ובספר דברי הימים של עם ישראל יזרח פרק ההגנה‬

‫בהוד וגאון שלא יכהו לנצח‪.‬‬
‫ועכשיו נפתח פרק חדש – מוקם צבא סדיר של מדינת ישראל‪ ,‬צבא החרות‬
‫והעצמאות של ישראל בארצו‪ ,‬בהתאם לפקודת הממשלה הזמנית שנתפרסמה‬

‫ברבים על צבא־ההגנה לישראל‪.‬‬
‫בידיו של צבא זה יופקד מעכשיו בטחון העם והמולדת‪ ,‬ומגילת החרות של‬

‫מדינת ישראל תהיה לעינים לכל הצבאות בישראל; ואלה דברי המגילה‪:‬‬

‫"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על‬
‫פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החרות‪ ,‬הצדק‬
‫והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל‪ ,‬תקיים שויון חברתי ומדיני גמור‬
‫לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; תבטיח חפש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬חינוך‬
‫ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות‪ ,‬ותהיה נאמנה‬

‫לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות"‪.‬‬