Page 337 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 337
ביקורת ספרים ׀ 337
עמדות הצדדים כלפי הוועדה ומסקנותיה – הספר כולל התייחסות מפורטת
במספר מקומות לעמדות ולהעדפות של חברי הוועדה ,והדרך שבה עוצבו
עמדותיהם – בין אם הונחו על־ידי מדינותיהם ,ובין שהיו בעלי עמדות יסוד
משלהם שהשתקפו בעמדות שהציגו או שגיבשו את עמדותיהם במהלך הדיונים.
המחבר נוטה להנחה מוצדקת ,לדעתי ,שרוב חברי הוועדה היו פרו־ציונים ,ועם
זאת אין מנוס מלהניח שהסביבה סייעה לכל אחד מהם לגבש את עמדתו הסופית
כפי שהשתקפה בדו"ח הסופי .זאת ועוד ,מעצם היותם אנשים רציונליים שנחשפו
במהלך פעילות הוועדה לרעיונות ,לגישות ולצורות ביטוי שונות ,קרוב לוודאי
שהם הושפעו מעמדות הצדדים המעורבים .לפיכך חשוב לחדד או להציג בצורה
מדויקת יותר כמה הנחות שהותוו בספר בנוגע למעורבות הצדדים.
ראשית ,התנהלות בריטניה ,המעצמה המנדטורית שהושפעה ממצבה הכלכלי
והחברתי לאחר המלחמה ,מירידה הדרגתית משליטה בנכסיה הטריטוריאליים
מעבר לים לאור תהליכי שחרור לאומי והתקפלות הקולוניאליזם .הספר מתעלם
כמעט כליל מהייעוד ש ִהתוותה בריטניה לפלסטין כ'בית לאומי ליהודים' .הדבר
קיבל מגוון ביטויים שיסודם בהצהרת בלפור בנובמבר ,1917בהמשך המהלכים
שלאחר סוף מלחמת העולם הראשונה ,כתב המנדט ,הקמת האמירות ההאשמית
מעבר לירדן ,ובעיקר סיוע לציונים במאמצי הקמת היישוב ו'המדינה שבדרך'
בשנות המנדט ,כולל סיוע בהגעת יהודים לארץ .בריטניה שינתה במקצת חלק
מיחסה האוהד להקמת 'בית לאומי ליהודים' ונקטה ביד קשה כלפי המהגרים
היהודית בספינת 'אקסודוס' ,אך מכאן ועד לקביעת המחבר כאילו התנכרה
בריטניה לתביעה הציונית המרחק הינו רב ביותר.
עד לנסיגת כוחותיה מהארץ באפריל-מאי 1948נשארה בריטניה נאמנה
לתמיכתה בפרויקט הציוני להגדרה עצמית אקסקלוסיבית ,והתעלמה מתביעת
הפלסטינים שהיו רוב מוחלט באוכלוסייה .אכן ,חאג' אמין אלחוסייני נקט בעמדה
תוקפנית מאוד כלפי הקולוניאליזם וראה בבריטניה )ובצרפת( את מקור העוול
שנעשה לערבים בלבנט בכלל ובארצו פלסטין בפרט ,הוא ראה בחזונו מדינה
פלסטינית ערבית ,אבל זה איננו מיוחד למנהיג הפלסטיני .כך היו פני הדברים ברוב
המאבקים האנטי־קולוניאליים במזרח התיכון ובעולם בכלל .עמדתו של אלחוסייני
לא הייתה חריגה ,הגלייתו ורדיפתו על־ידי הבריטים היו חלק ממאמץ בריטי
לסיכול האפשרות להקמת מדינה ערבית בפלסטין .מצד שני ברור שהמלך
עבדאללה לא היה רוקם את מזימתו להתחבר לתוכנית החלוקה באמצעות הבטחת
שליטה על חלק ניכר מפלסטין )לאחר ההכרעה בדבר עתידה של פלסטין( ללא
אישור מפורש מבריטניה .לכן מובן מאליו שבריטניה הייתה חלק מ'מזימה' זו.
עמדותיהן של ארצות הברית וברית המעצמות היו מנוכרות אף יותר לתביעת
הפלסטינים .למרות קיומן של גישות אנטי־ציוניות ברבדיה השונים של הפוליטיקה
