Page 77 - עלי זית וחרב - כרך כ
P. 77
'ההגנה' במרקם קוממיות ישראל ׀ 77
פרופ' אבינרי :נדמה לי שד"ר משה סנה .סנה ניחן בהבנה פוליטית עמוקה
ובחריפות מחשבתית .שרת הלך עם בן־גוריון אבל לא פעם ניתן היה לאבחן אצלו
היסוסים .נדמה לי ששרת היה יותר דיפלומט ממדינאי .מתוקף מעמדו כראש
המחלקה המדינית הוא ידע להשתמש היטב בכלים המדיניים שעמדו לרשותו מול
השלטון המנדטורי ,מול הנציב העליון ומול פקידים בריטים רמי מעלה בקאהיר
ובלונדון .הוא נאבק בנחישות על דרישות היישוב ,ולזכותו נזקף ההישג הגדול של
הקמת הבריגדה .הוא יצר הזדהות של היישוב עם ההתגייסות לבריגדה כסמל
לאומי ,מעל ומעבר לגודלה המספרי .למותר לציין ,את חשיבותה המורלית
והמעשית העצומה של הבריגדה לניצולים היהודים באירופה .שרת ניהל מערכה
מתישה ופרטנית עם השלטונות הבריטיים להגדלת מכסות אישורי העלייה
)סרטיפיקטים( ,וניהל בתוקף ובתבונה את המגעים המדיניים של הנהלת הסוכנות
עם נציגי מדינות העולם וארגונים בין־לאומיים.
גולדה מאיר לא נחשבה בשנות ה־ 40למנהיגה מהשורה הראשונה .היא צברה
את משקלה הפוליטי מהליכתה הנאמנה בעקבות בן־גוריון ובזכות מעמדה בקרב
יהודי אמריקה .היא נחשבה לאחת מהם ,הייתה לה שפה משותפת איתם ויכולת
מרשימה לגייס תרומות .לאחר 'השבת השחורה' ב־ 29ביוני 1946מילאה גולדה
את מקומו של שרת בראשות המחלקה המדינית בהנהלת הסוכנות ,אולם לא היה
לה קו עצמאי משלה והיא צמחה מהזדהותה עם בן־גוריון .הוא סמך עליה ונתן לה
גיבוי פוליטי ,ונשיוּתה החריגה בעת ההיא בנוף הפוליטי הקנתה לה יתרון נוסף.
האלוף )במיל'( גזית :סוגיית המרות הלאומית שזורה בדרכם של ההנהגה
הלאומית ו'ההגנה' מרצח ארלוזורוב בקיץ ,1933רצח הלורד מוין ,הסזון ,פרשת
אלטלנה ורצח ברנדוט בשנות ה־ .40מה אחריותה הפוליטית של התנועה
הרביזיוניסטית להפרה העקבית של מרות המוסדות הלאומיים?
פרופ' אבינרי :במבחן הדמוקרטי ז'בוטינסקי נכשל בשנות ה־ .30בעקבות
המחלוקת החריפה שהתגלעה על הסכם 'ההעברה' ולאחר רצח חיים ארלוזורוב
ביוני 1933קיבלו הרביזיוניסטים בבחירות לקונגרס הציוני הי"ח 16אחוזים בלבד
מהקולות )לעומת 44אחוזים לתנועות הפועלים( .פרשת רצח ארלוזורוב גרמה
לפרישת ז'בוטינסקי ותומכיו מן ההסתדרות הציונית העולמית ויצרה קרע ביישוב
היהודי המתהווה בארץ ישראל 3.בדיוני הקונגרס ,שנערך באוגוסט 1933בפראג,
פרצו עימותים נוקבים מאוד .יוזמת 'הפטיציה' הרביזיוניסטית בשנת 1934
התנהלה בניגוד להחלטת הוועד הפועל הציוני ,שקבע כי חברי ההסתדרות הציונית
'שוקלי השקל' מחויבים להישמע להחלטותיו .בבחירות לקונגרס הי"ט לא הצליח
ז'בוטינסקי להשיג רוב ,ובאפריל 1935הוא פרש מההסתדרות הציונית והקים את
3שלמה אבינרי ,ארלוזורוב ,ירושלים :ידיעות אחרונות – עידנים ,1991 ,עמ' .12
