Page 15 - hahagana_38_internet2
P. 15
מטה הפלי"ם נערך למפגש עם ספינת המעפילים הראשונה שלאחר מלחמת העולם השנייה .מאחר ולא היה קשר עם
"דלין" ,יצא אברהם זכאי מפקד הפלי"ם ,עם שתי סירות מפרש וללא מכשיר קשר ,לנקודת מפגש משוערת במרחק
כעשרים ק"מ מעתלית .לאחר יומיים של חיפושי שווא הם חזרו לקיסריה .למחרת הוחלט לפגוש את הספינה במרחק
כ 70-ק"מ מחיפה .דב מגן (ברצ'יק) יצא לים עם ספינת דיג קטנה של קיבוץ שדות-ים .יומיים חיפשו בים סוער ולא מצאו.
שלושה ימי חיפוש נוספים לא העלו דבר .הם שבו לקיסריה והדליקו מדורות – סימן מוסכם נוסף עם הספינה".
סוף סוף נוצר קשר עם הספינה.
ישראל חורב תיאר את הורדת המעפילים" :התקרבנו לחוף וראינו את המדורות .רציתי להתקרב לסלעי המפרץ הקטן ,כדי
שיהיה קל לפרוק את האנשים .הטלתי את העוגן כשמונה מטרים מהסלע .ימאי מנוסה לא היה נוהג כך ,אבל הכרתי היטב
את המקום ,ככלות הכול זה היה ביתי [ישראל היה חבר קיבוץ שדות-ים] .חמש סירות הגיעו לפגשנו וההורדה החלה .שם
שמעתי שעלינו לקחת אנשים לאיטליה .לצערי נאסר עלי לרדת לחוף ולא יכולתי אפילו לראות את אשתי (באחת הסירות
היא יצאה אלי ובישרה לי שהיא בהריון) ...קיבלנו 10חביות דלק ו 4-חביות מים".
"'דלין' שבה לאיטליה כשעל סיפונה 17איש – קשרים ,אנשי 'עלייה ב' ושליחי מפלגות ...וכמה ימאי פלי"ם ,שנועדו ללוות
אוניות מעפילים" (מייק אלדר) .לימים סיכם אנריקו לוי את פרשת "דלין"" :בשבילי אחרי המלחמה ללכת להרפתקה כזו
היה טבעי ...נהיה קצת בבית סוהר? לא הבנתי זאת אז וחשבתי שאנשי ההעפלה משוגעים .אבל לקחתי ריזיקו [סיכון]
גדול מאוד לגבי תעודת הקצין הימי שלי שיכלו להחרימה .יצאנו לים עם מצפן מגנטי שלא הראה את הכיוון הנכון .ביקשתי
סקסטנט וכרונומטר ולא הבינו מה אני רוצה .ביקשתי מפה ימית וקיבלתי מפה גיאוגרפית ...למארגנים היה רצון עז ,אבל
הם לא הבינו דבר בימאות .עכשיו ,אחרי שהייתי בישראל ,אני מבין מדוע הם רצו לזרוק חמשת אלפים סטרלינג בשביל
להוביל 30איש" (אלדר).
האנייה השנייה – "אליהו גולומב" ()Fenice
בפברואר ,1946חצי שנה לאחר הפלגתה של "דלין" ,נרכשו ע"י שלוחת "המוסד לעליה ב'" באיטליה שתי ספינות משא :
,Feniceבעלת תפוסה של 735טון ו ,Fede-ספינה חדישה ,בעלת תפוסה של 1,000טון ,שאיטלקיה נוצריה התנדבה
להירשם כבעליה .שתי הספינות הועברו למספנה בלה-ספציה -עיר שנפגעה קשות במהלך המלחמה -לביצוע ההכנות
הנדרשות לקליטת המעפילים ,לאחר שיהודה ארזי בדק את תנאי המקום ונוכח בגישתו החיובית של מושל המחוז ,שאף
הציע לו להשתמש ברציף הצבאי העזוב להעלאת המעפילים.
משה רבינוביץ' מהפלי"ם ויוחנן זייד מ"החבורה" פיקחו על ביצוע ההכנות ואנשי "החבורה" סיפקו לאוניות דלק ,מצרכי
מזון וציוד כגון צינורות ,חגורות הצלה ומכלי מים ,ש"נרכשו" ממחסני הצבא הבריטי .הבעיה העיקרית הייתה מספר כלי
הרכב שיידרשו להעברת המעפילים לספינות .ל"פדה" ,שעמדה לצאת ראשונה ,נדרשו כ 40-משאיות להסעת כ1,000-
מעפילים.
החל מתחילת 1946החלה שייטת הצי הבריטי ,The Palestine Patrol ,לצוד את אוניות המעפילים בקרבת החוף
הארץ-ישראלי .ארזי החליט לחסוך בכלי השיט הנתפסים בדרך של שיגור שתי אוניות ביחד .נקבע כי "פדה" תצא ב1-
באפריל 1946ו"פניצ'ה" שלושה ימים אחריה .לא הרחק מחופי ארץ-ישראל נקבעה נקודת מפגש ,שבה היה על "פניצ'ה"
להעביר את מעפיליה ל"פדה" .לפי התכנית היה עליה לשוב ריקה לאיטליה ,ולהיערך להפלגה נוספת.
סמוך למועד הפלגת "פדה" ערכו אנשי המכס ,שלא היו שותפי סוד ,חיפוש בספינה .ישראל לברטובסקי ,מראשי "החבורה",
שקל והחליט להמשיך בתכנית .שלוש שיירות של משאיות בריטיות ,נהוגות בידי חיילים ארץ-ישראליים ,באחריותם של
ישראל לברטובסקי ,שלהבת פריאר ויוחנן זייד ,יצאו לדרך והתאחדו בקרבת לה-ספציה על מנת להמשיך לאנייה .בשלב
זה ארזי הגיע ונודע לו על שמועות ,שלפיהן האנייה קשורה לפשיסטים איטלקיים העומדים לברוח לספרד .הוא החליט
לעכב את ההפלגה ולהרחיק את השיירה המאוחדת צפונה ממילנו.
לאחר כמה ימים הוחלט לצאת שנית לדרך .השיירה יצאה למפגש עם ארזי בקרבת לה-ספציה .עד מהרה נמסר לארזי
שקציני בולשת איטלקים בעלי רקע פרטיזני-קומוניסטי מתכוונים לחפש פשיסטים בספינה .מפקד המשטרה הציע
לו לדחות את ההפלגה וארזי הזמין אותו למפגש עם מובילי השיירה ,שבינתיים נעצרה ע"י האיטלקים .בשלב זה הוחלט
לגלות לאיטלקים את הסיפור האמיתי וכמה מהמעפילים הציגו בפניהם את המספרים הנאציים שעל זרועותיהם.
בשלב זה האיטלקים נענו לבקשה להעלות את המעפילים לאנייה ,אך מאידך הם דיווחו על הנעשה לרשות הצבאית
הבריטית והמשטרה הצבאית הבריטית עצרה כמה מבכירי "החבורה" .נהגי המשאיות מיהרו להסתלק ,מחשש להיתקלות
במחסומים בריטיים.
15
