Page 14 - hahagana_38_internet2
P. 14
"המרכז לגולה" שהוקם על-ידי החיילים העבריים וכלל את נציגי המפלגות הארץ-ישראליות ,אמור היה לפתור את הבעיה
– לבחור כמה מקומות תקבל כל מפלגה .הוויכוחים נמשכו יותר מיומיים ,ולאחר מכן הם נמשכו במסגרות המפלגתיות,
שהיו צריכות לבחור את אנשיהן.
עדה לא הייתה מודעת לקשיים שבפניהם עמדה "החבורה" – קבוצה של אנשי "הגנה'" בצבא הבריטי ש"המציאה" יחידה
צבאית כביכול -ונציגי "המוסד לעליה ב" ,שהגיעו לאיטליה ב 1944-עוד לפני שארזי התמקם באיטליה ועסקו ברכישת
הספינה והכנתה .הם פנו לאנריקו לוי (כינויו היה "פדובה") ,קצין-ים יהודי איטלקי ,שבאותה עת היה קצין שני על מכלית
שפעלה בשירות הצי הבריטי ,וביקשו את עזרתו .עד מהרה הוא גילה במספנה בעיירת החוף ארלטה ,ליד נמל בארי,
ספינת-עץ בת 25טון בשם "סיריוס" בשלבי בנייה ראשוניים וללא מנוע ,שהייתה מיועדת להיות ספינת דיג.
תחילה הושג מנוע של טנק ,אך עד מהרה התברר שמנוע זה אינו מתאים להשטת אנייה .בפנייה לסוכנות "אנסלדו" ברומא
התברר שיש להם שני מנועים מתאימים הנמצאים בנמל גנואה ,אלא שזה היה מעבר לקווי החזית ,שכן מלחמת העולם
השנייה טרם הסתיימה .אנריקו לוי ,שקיבל על עצמו לרכוש את המנוע ,התמנה לקברניט הספינה והוא שהוביל אותה
באוגוסט 1945לארץ-ישראל (ובחזרה).
ביוני 1945הגיע ימאי הפלי"ם הראשון ,ישראל חרקובסקי (חורב) ,שכינויו היה "פורטה" ,חבר קיבוץ שדות-ים ,לבארי
שבדרום איטליה .את דרכו מהארץ הוא עשה מחופש במדי הצבא הבריטי עם תעודה מזויפת .שמריה צמרת ,נציג "המוסד
לעלייה ב'" ,קיבל את פניו והפנה אותו למספנה .על ראשית פעילותו סיפר ישראל" :נפגשתי עם אנריקו לוי ובקושי הצלחנו
לתקשר באנגלית מגומגמת ...מאחר שהייתי גם נגר ,לא התקשיתי לסייע לצפות את גוף הספינה בלוחות עץ ...גרתי אצל
משפחה איטלקית ואסור היה לי להזדהות".
בשלב מאוחר למדי הוטל על רני רובינשטיין ,טכנאי-קשר מאנשי "החבורה" ,להתקין בספינה את מכשיר הקשר .כתוצאה
מהאיחור הוא לא הספיק לבנות משדר והוחלט להסתפק במקלט בלבד (מ.ק .)19.מחשש שהעברת הודעות -כגון
אתר הורדת המעפילים שעשוי להשתנות ברגע האחרון -לא תצלח ,הוחלט על "קשר" מוסכם מראש של אתרי הורדה
באמצעות השמעת מוסיקה מתקליטים" :הרפסודיה ההונגרית" -עתלית" .המרסלייז" – נהריה" .ספני הוולגה" – קיסריה.
"טנגו ספרדי" – תל-אביב" .ההמנון הבריטי" – להתרחק ולשוב למחרת ,ו"סנטה לוצ'יה" – "לא הצליחו למצוא אתכם
וממתינים להם בכל האתרים".
ישראל חורב שקל להכין משטחי-עץ ,כפי שהיה נהוג באוניות המעפילים לפני מלחמת העולם השנייה .מסיבה לא ברורה
הוא החליט להסתפק בערסלים -שלא עמדו במבחן עוד לפני היציאה לים -ש"נסחבו" ממחסני הצבא הבריטי .גם המזון,
הציוד הרפואי והדלק "הושאלו" ממאגרי הצבא הבריטי.
בליל 21באוגוסט 1945היו המעפילים והציוד אמורים להגיע ,אך קודם לכן התעוררה בעיה מיוחדת :צוות המלחים
האיטלקי סירב לצאת לדרך בלי ברכת הכומר המקומי ובלי טקס השקה .אנריקו הצטרף לדרישת הצוות וסירב לצאת לים.
הוא הזמין את הבישוף של מולפטה ,שלא ידע את יעד ההפלגה או את מהותה וזה נשא דרשה קצרה" :כפי שנוח הוביל
את התיבה כך תובל ספינה זו בדרכי הים "...אשתו של אנריקו שברה בקבוק שמפניה ו"דלין" הייתה מוכנה לצאת לדרך.
37המעפילים הגיעו כמתוכנן "והיו בטוחים כי הספינה נועדה כנראה להובילם לכלי רציני יותר שממתין בים"( .מייק אלדר
בספרו " – .T.T.Gאנשי הצללים").
רשימת המפליגים :הצוות :המפקד ישראל חורב" ,הגדעוני" (אלחוטאי) אריה חייקינד (נפל במבצע "נחשון" בתש"ח) ,רב
החובל אנריקו לוי ומכונאי עם שני מלחים איטלקיים (לדברי ישראל היו שלושה) .המעפילים :שלושים ושבעה .רובם ניצולי
שואה והיו ביניהם גם חיילים וקצינים בצבא האדום.
ההפלגה :לדברי ישראל חורב" :העלינו לספינה את המעפילים והאספקה ואז ניסינו – לראשונה – להתניע את המנוע...
הדומם .למזלנו עגנה לידנו ספינה של בעל המספנה ובעזרת בקבוקי-האוויר שלה הצלחנו לבסוף להתניע את המנוע ואז
הודיע המכונאי ,שיש לחכות שעתיים עד שיתמלאו בקבוקי-האוויר ,ואנחנו עם כל הכבודה מוכרחים למהר ולהסתלק...
חזרתי עם אקדח ו'הסברתי' למכונאי שצריך לצאת מיד" (נכתב ע"י מלכיאל בן-צבי בספרו "שדות-ים והפלי"ם") .הוא
התרצה רק לאחר שחטף סטירת לחי מהקשר אריה חייקינד .הים היה שקט ומצב הרוח של המעפילים היה מרומם .יומיים
שטה הספינה עד כרתים ועברה את האי מצפונו .הייתה ברשות הצוות מפה של שדות המוקשים .באחד הלילות" ,כשהים
נרגע ערכנו ערב הווי ...האנשים עלו לסיפון ושרו ...באזור קפריסין הוקם קשר והבנו שעלינו להגיע לחוף קיסריה .התברר
כי כבר מחפשים אותנו בים .זיהינו את חוף ארץ-ישראל ב 10-בבוקר והאטנו כדי להגיע בחשכה [ב 28-באוגוסט .]1945
הורדנו את המעפילים למחסן ,בו שרר חום איום" (מייק אלדר).
70אלשינההו לגומלוותמובשל 14גיליון | 38תשע"ו 2015
