Page 9 - hahagana_38_internet2
P. 9
גולומב ביישוב "חומה ומגדל" חניתה ,ימים מספר לאחר העלייה על הקרקע ,שבה השתתף אישית (משמאל).
בימין התמונה – דוד בן-גוריון
הראשונה (לאחר .)1931בכל השנים הוא נחשב לסמכות העליונה וביתו בתל-אביב (כיום "בית אליהו" על שמו) ,אירח אין-
קץ מפגשים של בכירי ה"הגנה" ,כמו גם של אנשי שורה.
המ"א הייתה גוף מסורבל ונציגי שני הגושים שהרכיבו ָה ,הימין (החוגים האזרחיים ,עיריית תל-אביב והאיכרים במושבות)
והשמאל (הסתדרות העובדים ,אנשי ההתיישבות העובדת) היו מסוכסכים לעיתים וגולומב נחשב לדמות מפשרת ומרגיעה.
למרות שמבחינה פוליטית הוא נמנה עם מחנה השמאל ,השכיל לשמור על מעמד-על לא פוליטי .יותר מאחרים בהנהגה
הוא תמך בפשרות ,לא אחת מרחיקות לכת .כך היה כשהגיע להסכם ב 1938-עם ראשי אצ"ל על שיתוף פעולה ותיאום
בינם לבין ה"הגנה" .יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית ,דוד בן-גוריון ,ששלל את ההסכם ,מנע את יישומו.
עם סיום מלחמת העולם השנייה במאי ,1945והאתגרים שניצבו בפני היישוב בכלל וה"הגנה" בפרט ,נערך גולומב לפעילות
מוגברת .ואולם ,חודש בלבד לאחר סיום המלחמה נדם לבו .הוא היה בן 52בלבד והתקף לב גרם למותו.
אלפים רבים השתתפו בהלווייתו בתל-אביב .רובם הגיעו בבגדי חאקי ,כדי לסמל את שייכותם לכוחות המגן ,אף לפני
שהיה צבא.
העיתון "דבר" כתב:
"מכה קשה הוכה היישוב ,הוכתה תנועת הפועלים ,הוכתה האומה העברית כולה .מת אליהו גולומב ,נאמן הנאמנים,
איש הבטחון וההגנה ,שעמד שנים רבות על משמר נפשו וכבודו של העם היושב בציון והעולה לציון".
רמטכ"ל ה"הגנה" ,יעקב דוסטרובסקי (דורי) ,כתב עליו שלרוב לא מילא כל תפקיד רשמי ב"הגנה" ,ובכל זאת הייתה
שמורה לו זכות המילה האחרונה .כל מי שהכירו לא חסך בדברי-הערכה :שקט ,יסודי ,מסור ,נאמן ,מוכן להאזין לכל אחד,
ועם כל זאת ,נועז ואפילו הרפתקן ,המוכן ליטול סיכון אם נראה לו שהדבר יקדם את מטרות הציונות וזרוע הכוח שלה –
ה"הגנה".
9
