Page 7 - hahagana_38_internet2
P. 7
אליהו גולומב כחייל בגדודים העבריים (עומד שני משמאל) .לשמאלו – דב הוז .במרכז התמונה (יושב) – זאב ז'בוטינסקי
גולומב ליווה את הפלמ"ח בשנותיו הראשונות ועמד נגד אלה שהתנגדו לו וניסו לצמצם את פעילותו .זה לא מנע ממנו
לתמוך ,במקביל ,בגיוס לצבא הבריטי .הוא היה ראש וראשון למצדדים ברעיון של גיוס משולב" :במדים וללא במדים" –
במדים לצבא הבריטי ולנוטרות ,וללא מדים ל"צבא היישוב" – הפלמ"ח.
בספטמבר 1942הגדיר את שתי המטרות המשולבות מבחינת הגיוס" :הדגש עכשיו הוא בגדודים [גיוס לצבא הבריטי]...
זה הישג שלא זכינו כמותו שנים רבות מאוד – הן בהכרה בנו כמשתתפים במלחמה בתור יהודים ,הן מבחינת ענייני הביטחון
שלנו ,והן מבחינת הסיכויים הפוליטיים .אין ספק שעלינו לנצל את האפשרויות הצפונות בנו כדי להקים גדודים .אולם",
וכאן עבר גולומב לצד השני של משוואת-הכוח הציונית" ,אסור לנו להסיח את הדעת מצרכי ביטחון אחרים ,היכולים גם הם
לקבוע את גורלנו בשעה מכרעת" .אל נעמיד דבר לעומת דבר" ,אמר .אין זה נכון לדבר בשעה שכזו על דגשים .יש צרכים
ששום עניינים אחרים אינם יכולים להעיב עליהם – "אלה צרכי הביטחון הפנימי .עניינים אלה וענייני המלחמה קשורים בימינו
יחד .אל נעמיד כוח מול כוח לשם השוואה".
גולומב לא הסתיר את דעתו ,שנפשו סולדת כאשר מבדילים ביישוב בין מתנדבים לצבא הבריטי לבין "כוחנו העצמי"
(הפלמ"ח) .האומנם לא כוחנו העצמי הם? שאל" .אינני גורס את התפיסה המעמידה צבא לעומת הגנה והגנה לעומת צבא.
שני הכוחות הם שלנו".
אשר ליחסים עם הערבים ,אף שעמד בראש הפירמידה הביטחונית ,לא היסס לקבוע שמוטב להגיע אתם להסכם ולשיתוף
פעולה .כבר ב 1925-כתב:
כלום יימצא עוד כיום בר-דעת ,אשר יחשוב כי יש בידי הכוח לפתור את שאלת היחסים בין שני העמים? אלה נדונו
לשכנות עולמית כפולה ומכופלת ,לשכנות של עם בתוך עם בארץ-ישראל ,ושל עמים שכנים ביחס לארצות
ההיקף של ארץ-ישראל .פתרון בכוח יכול להחריב את כוחותיהם של שני העמים ,אולם לא להקימם לתחייה
ולהכשירם לשחרור לאומי .ההבנה ההדדית והעזרה ההדדית היא הדרך היחידה של פתרון שאלתנו הלאומית ושל
יחסינו עם הערבים.
7
