Page 8 - hahagana_38_internet2
P. 8
ראש וראשון
חבריו ועמיתיו ,אלה שליווהו שנים רבות ,ציינו תמיד את תכונת
ה"אחרי!" שלו ,שבימים ההם טרם זכתה לכינויה המקובל.
אליהו גולומב לא הסתפק בלשלוח אחרים למשימות
מיוחדות ,קשות ולעיתים מסוכנות .הוא שאף להגיע לכל
מקום ,לראות במו עיניו איך הפעולות מתבצעות .באחד מימי
"המרד הערבי" החליט לנסוע עם אחד מעוזריו ,בלילה ,לאזור
מסוכן בעמק בית שאן .לא הרחק מהעיירה בית שאן הותקפה
המכונית .גולומב ועוזרו יצאו ממנה ,שניהם ירו לעבר התוקפים
והניסו אותם.
אפשר היה למצוא אותו בעלייה לחניתה ,ושלא כרוב האורחים
המכובדים שעזבו עם ערב ,נשאר הוא עם הבונים והמגינים
ללילם הראשון בנקודה החדשה ,והשתתף בהדיפת התקפה
ערבית מתואמת משלושה עברים .הוא הצטרף לא אחת
למורידי ספינות המעפילים בחופים שוממים.
"ולוס" ,אניית המעפילים הראשונה ,הייתה כמעט מבצע פרטי
שלו .עוד זמן רב לפני הגיעה לחופי הארץ ,בשלהי יולי ,1934
הורה לשלושה מחברי ה"הגנה" – צבי בן-יעקב ,אליהו כהן
(בן-חור) וזאב הים (זאב איצקוביץ') – לסרוק את כל החופים
מתל-אביב עד חיפה ולאתר את המתאימים ביותר להורדת
מעפילים .מיד עם הפלגתה של "ולוס" מפיראוס נשלח מברק
לגולומב והוא ארגן את ההורדה בארץ.
כשהחלה להתארגן חבורת הצנחנים לאירופה ,במהלך מלחמת
העולם השנייה ,תבע גולומב בן ה 50-להימנות עם הקבוצה
הראשונה ,והוא אף היה מוכן לצאת מיד לאימוני-צניחה .אלא
גולומב ליד ביתו בתל אביב .בידו גיליון של העיתון "דבר", שחבריו לצמרת ה"הגנה" מנעו זאת ממנו .אחד מהם אמר
שנות ה20- לו בערך במילים אלה :אליהו ,מקומך כאן .בגילך כבר לא
תוכל להתחרות עם הצנחנים הצעירים כשיהיה צורך לרוץ...
כל אחד מהצנחנים הוזמן לביתו ,לפני שיצא לשליחותו ,לשיחה עם המפקד וקיבל ממנו את ברכת הדרך.
שאול אביגור סיפר עליו:
הייתה באליהו איזו משובת נעורים .ידע לטעום את טעמה החריף של ההרפתקה הנועזת וליהנות ממנה .אהב
להתחכם ,לנסוע לארץ רחוקה בלי ויזה ,ולצאת בשלום ...לא אחת התרעמנו על ה"הרפתקאות" האלה .אבל מעל
כל זאת ועמוק מכל זאת הדגיש יותר מאחרים כי בלי העזה ,ושוב העזה ,ועוד פעם העזה – לא יקום מפעל כשלנו,
גם אם נהיה מחוננים בכל המעלות והכישרונות ומוכשרים בכל ההכשרות שבעולם.
על כן שמח כל כך לכל גילוי של גבורה יהודית אמיתית בארץ וגם בגולה ,נטה אוזן לכל ידיעה ולכל שמועה על
מעשה של העזה בונה ,ולא שבע מהקשיב לפרטי הפרטים...
אם יש דבר שממנו סלדה נפשו – הרי זו הפחדנות .הוא סלד מפחדנות סלידה פיזית ממש.
סוד כוחו
מה היה סוד כוחו של אליהו גולומב?
דומה שהיה בו שילוב של סמכות ,ידע ,נחישות וכישרון מולד להפעיל אנשים ולשכנעם ללכת בדרך שנראתה לו נכונה.
כבר הוזכר שהוא לא שאב את עוצמתו האישית והביטחונית מתפקידים שהוטלו עליו .היפוכו של דבר .שנים רבות התרחק
מקבלת עול של תפקיד ,יהיה בכיר כפי שיהיה .הוא לא שאף ולא רצה להיות מפקד ה"הגנה" .השאיר זאת לאחרים .גם
במפקדה הארצית (המ"א) ,הגוף העליון (הפוליטי) שכיוון את ה"הגנה" ופיקח על פעילותה לא נכלל – להוציא את התקופה
70אלשינההו לגומלוותמובשל 8גיליון | 38תשע"ו 2015
