Page 6 - hahagana_38_internet2
P. 6
דוגמה אחת תוכל להוכיח דברים אחרונים אלה .הימים ,ימי מלחמת העולם השנייה .בצבא הבריטי קמות בזו אחר זו פלוגות
יהודיות – של חיילי חי"ר ,הנדסה ,תובלה ועוד .החיילים הארצישראליים היו נאמנים בה-בעת לשניים :למלך האנגלי לו
נשבעו בעת התגייסותם ,וליישוב ששלח אותם .במסגרת הנאמנות ליישוב הם נהגו לא אחת ליטול "מעשר" מהציוד הצבאי
הבריטי ,שהיה פזור במזרח התיכון ,והעבירו את המלקוח למחסני הנשק והתחמושת של ה"הגנה".
באחד הימים נצטווה מפקד פלוגת תובלה בשם שמואל נאמן ,להעמיד אנשים וכלי רכב למשימה "למען העם" באזור
חיפה .הוא הודיע לאיש שגולומב שלח אליו ,כי לא יוכל לבצע את המשימה בתאריך שנקבע ,שכן יחידתו עומדת לעבור
תוך ימים מספר מבחן כשירות מצד רשויות הצבא ,והוא מבקש דחייה .בתגובה נאמר לו בצורה הברורה ביותר ,שזו הוראה
של "האיש הגדול" בתל-אביב (גולומב) ואין שום אפשרות לא לבצע את המשימה .נאמן הודיע שהוא מצטער ,אך ייאלץ
לא לבצע את המוטל עליו .הוא נקרא לגולומב ,וראוי לקרוא את תיאורו למה שהתרחש בשעת לילה מאוחרת בבית גולומב,
בשדרות רוטשילד 23בתל-אביב.
גולומב אמר לי :עליך לשלוח שתי מכוניות מהיחידה לבצע פעולה מסוימת ,והסביר לי את חשיבותה .עניתי לו מיד:
המפקד ,התשובה היא שלילית .הוא הביט בי מופתע .אמרתי :אם תרשה לי ,אבאר לך למה .הוא נראה נרגז ואמר:
אין בכלל שאלה של למה .אני :בכל זאת ,הרשה לי להסביר לך למה .אנו עומדים בפני מבחן .בעוד שבוע אני צריך
להעביר את היחידה מבחן קשה .אז נהיה יחידה כשירה לפעולה ,ונהפוך מיחידה של טירונים ליחידת פעולה .בשלב
זה אינני יכול להוציא מכונית אחת ,אדם אחד .אם אעשה זאת ,אעמיד את היחידה בסכנה.
על דברי אלה אמר גולומב רק שלוש מילים :אנחנו נשפוט אותך .כן אדוני ,עניתי ,ויצאתי מהחדר .לאחר חמש
דקות הוא יצא ,טפח לי על הכתף ואמר :בסדר ,אל תתרגז .הלחץ הוא גדול ,ומי כמוך יודע זאת .כשיש צורך
כזה ,קשה לשמוע תשובה שלילית .אבל שוכנעתי מדבריך .כשתהיה מוכן תודיע לבחור שהביא אותך לכאן .הוא
המקשר וגר בחיפה.
הרואה למרחוק
קו אופי שציין את אליהו גולומב תמיד היה שאיפתו להרחיב את מוטת כנפיה של ה"הגנה" ולהגיע למחוזות חדשים .כך היה
בנושא ההעפלה .ישראל גלילי כתב עליו" :הוא שקד להשיג את האמצעים ,לרכוש ספינות ,למשוך חבר-עובדים ולארגן
את העלאת המעפילים על החופים .התמכר לפעולה זו בכל מאודו .היה עם הבחורים בחופים בלילות הציפייה המתוחה
ובלילות ההורדה".
בכל הנושאים הוא היה ,לרוב לפני האחרים ,הרואה למרחוק .כך היה בתקופת "המרד הערבי" ,כשעודד את הניסיונות
הראשונים "לצאת את הגדר" – תפיסה חדשה ב"הגנה" שבמקום להתבצר בתוך היישובים ,יש לצאת אל המרחבים ולהכות
בתוקפים לפני התארגנותם .יצחק שדה ואליהו בן חור ,שיזמו את הקמת "הנודדת" והפו"ש (פלוגות הלילה) ,מצאו בו תומך
במבצעיהם הנחשונים.
מן הראוי לראותו גם אחד "האבות המייסדים" של הפלמ"ח ,ודי לציין שרעיון הפלמ"ח הוזכר לראשונה בדיון
מפקדים בביתו.
אורי ברנר ,מי שהיה במלחמת העצמאות סגן מפקד הפלמ"ח ו ִהרבה לכתוב על קורותיו ,מביא את התיאור הבא:
עם היוודע דבר כניעת צרפת [ביוני ]1940נתכנסו בבית אליהו גולומב ,מבלי שנדברו ,יצחק שדה ,יעקב דורי,
ישראל גלילי ומשה סנה [אנשי "החומש" -חמישיית ראשי ה"הגנה" בעת ההיא] .התשובה היחידה לשאלה ,מה על
ה"הגנה" לעשות נוכח סכנת כיבוש המזרח התיכון בידי צבאות איטליה וגרמניה ,ניתנה בפי אליהו גולומב שאמר ,כי
העיקר הוא להכין את היישוב לא להיכנע ...פורום זה אימץ את הצעת יצחק שדה להקים מחדש [בעקבות הניסיון
של הפו"ש בשלהי שנות ה ]30-כוח ארצי של מתנדבים שיעמוד לרשות הפיקוד המרכזי בלבד .משימותיו ,לדעת
משתתפי השיחה ,התכוננות להילחם בכל התנאים ,בשיתוף הבריטים ובלעדיהם ,במחתרת ובגלוי ,נגד האיטלקים
או הגרמנים ונגד הערבים – גם אם הארץ תיכבש ...סוכם להביא את התוכנית לאישור המוסדות המוסמכים ,אולם
לא לחכות בהכנות ...במפגש זה נזרע למעשה הזרע של הפלמ"ח".
במקום אחר אומר אורי ברנר דברים מפורשים עוד יותר .בהתייחסו לאווירה הקשה ששררה בארץ בכלל ,ובצמרת ה"הגנה"
בפרט ,לאחר נפילת פריז בידי הנאצים והצטרפותה של איטליה למלחמה ביוני ,1940הוא חזר וסיפר – בהסתמכו על
"עדות מפורשת" -על הפגישה בביתו של גולומב" .זו הייתה פגישה ספונטאנית ,כפי שהיה מקובל בהרבה מקרים.
התאספו דורי וגלילי ויצחק שדה וסנה (שהיה כבר חבר המפקדה) ודיברו .בפגישה זו הוחלט על הקמת הפלמ"ח".
70אלשינההו לגומלוותמובשל 6גיליון | 38תשע"ו 2015
