Page 22 - hahagana_38_internet2

‫אחרי חצות‪ ,‬לקראת סוף ההצבעה‪ ,‬התעוררתי‪ .‬המיטה שלי עמדה תחת החלון הפונה אל הרחוב‪ ,‬ולא היה לי אלא‬
‫להזדקף‪ ,‬להיעמד על ברכי ולהציץ בחרכי התריס‪ .‬נרעדתי‪:‬‬

‫כמו בתוך חלום מפחיד עמדו צפופים ומחרישים בלי ניע לאור פנס הרחוב הצהבהב המוני צללים זקופים בחצרנו‪,‬‬
‫בחצרות השכנות‪ ,‬על המדרכות‪ ,‬על הכביש‪ ,‬כמו עצרת ענקית של רוחות רפאים דמומות באור החיוור‪ ,‬על כל‬
‫המרפסות‪ ,‬מאות אנשים ונשים בלי אף רחש‪ ,‬שכנים ומכרים וזרים‪ ,‬בהם אחדים בבגדי לילה ואחרים בז'קטים‬
‫ובעניבות‪ ,‬פה ושם ראיתי גברים במגבעות או בקסקטים‪ ,‬נשים גלויות ראש ונשים בחלוקי בית ובמטפחות ראש‪,‬‬
‫על כתפי אחדים מהם רכבו ילדים רדומים‪ ,‬פה ושם בשולי ההמון ראיתי ישישה ישובה על שרפרף או זקן מופלג‬

‫שנשאוהו מיושב על כיסאו החוצה אל הרחוב‪.‬‬

‫כל ההמון הגדול הזה כמו התאבן שם בדומיית לילה מפחידה‪ ,‬כאילו אינם בני אדם אמיתיים כי אם מאות צלליות‬
‫כהות מצוירות על פני יריעת החושך המהבהב‪ .‬כאילו מתו כולם בעמידה‪ .‬לא דיבור לא שיעול לא מדרך נעל‪ .‬יתוש‬
‫לא זמזם שם‪ .‬רק קולו העמוק‪ ,‬המחספס של הקריין האמריקאי בקע מן הרדיו שהופעל במלוא עוצמתו והרטיט‬
‫את אוויר הלילה‪ ,‬או אולי היה זה קולו של אוסוולדו ארניה מברזיל‪ ,‬נשיא העצרת‪ .‬בזו אחר זו קרא בשמותיהן של‬
‫המדינות האחרונות ברשימה‪ ,‬על פי האלף בית האנגלי‪ ,‬ומיד חזר והרעים אל תוך המיקרופון שלו את תשובות‬
‫נציגיהן‪ .‬יונייטד קינגדום‪ :‬אבסטיינס‪ .‬יוניון אוף סובייט סוציאליסט ריפבליקס‪ :‬יס‪ .‬יונייטד סטייטס‪ :‬יס‪ .‬אורוגואי‪ :‬כן‪.‬‬

‫ונצואלה‪ :‬כן‪ .‬תימן‪ :‬נגד‪ .‬יוגוסלביה‪ :‬נמנעת‪.‬‬

‫בכך השתתק הקול בבת אחת‪ .‬ופתאום דומיית עולמות אחרים ירדה והקפיאה את כל החיזיון‪ ,‬דממה מבועתת‪,‬‬
‫אסונית‪ ,‬דממת המוני אדם עצורי נשימה שכמוה לא שמעתי אף פעם בימי חיי‪ ,‬לא לפני הלילה ההוא ולא אחריו‪.‬‬

‫עד ששב הקול העב‪ ,‬הצרוד קצת‪ ,‬להרעיד את האוויר דרך הרדיו ולסכם במין יבושת מחוספסת אך הרת עליצות‪:‬‬
‫שלושים ושלושה בעד‪ .‬שלושה עשר נגד‪ .‬עשרה נמנעים ומדינה אחת נעדרת מן ההצבעה‪ .‬ההצבעה מתקבלת‪.‬‬

‫ובכך נבלע קולו בשאגה שבקעה מתוך הרדיו‪ ,‬גאתה וגלשה מן היציעים המשתוללים מחדווה באולם שבלייק‬
‫סאקסס‪ ,‬וכעבור עוד שתיים שלוש שניות של תדהמה‪ ,‬של שפתיים מפושקות כמו צמאות ושל עיניים קרועות‬
‫לרווחה‪ ,‬השתאג בבת אחת גם הרחוב הנידח שלנו שבפאתי כרם אברהם בצפון ירושלים בצעקה ראשונה נוראה‪,‬‬

‫קורעת את החושך ואת הבניינים והעצים‪ ,‬פולחת את עצמה‪...‬‬

‫מתוך‪ :‬עמוס עוז‪ ,‬סיפור על אהבה וחושך‪ ,‬הוצאת כתר‪2002 ,‬‬

‫"דבר"‪ 30 ,‬בנובמבר ‪1947‬‬

‫‪70‬אלשינההו לגומלוותמובשל‬ ‫‪ 22‬גיליון ‪ | 38‬תשע"ו ‪2015‬‬