Page 27 - hahagana_38_internet2
P. 27
שריפת המרכז המסחרי בירושלים על ידי פורעים ערבים – 2בדצמבר 1947
נכנסתי לחנות ורמזתי שברצוני להתנדב .הופניתי לחדר צדדי שבו ישבו כמה אנשים והם שאלו לשמי ולגילי .השם שהיה
רשום בתעודת הזהות המנדטורית שלי היה יעקב נמנוירט אך באותו רגע החלטתי לקיים את מצוות אבי ז"ל (שיחד עם אמי
נספה בשואה) ולהתגייס בשם העברי שהוא אמר לי :יעקב בעל-שם (זה תרגום מגרמנית - NAMEN :שם – WIRTH ,בעל).
כך התקבלתי בזהות החדשה למנגנון הקבע של ה"הגנה" ,שהפכה מאוחר יותר לצבא הגנה לישראל.
המשימה הראשונה שהוטלה עלי הייתה לסייר באזור המפריד בין השכונות היהודיות של ירושלים לבין שכונת קטמון
הערבית .המשמרת שלי התחילה בשעה 20:00ונמשכה עד שעה .02:00קיבלתי קופסת סיגריות "פליירס" ובניתי לי סיפור
כיסוי (של פרידה מחברה) ,אם השוטרים או החיילים האנגלים יעצרו אותי .צעדתי מקצה המסלול עד לקצה השני ובכל
קצה הייתה לי גישה לטלפון בבית פרטי ,שממנו דיווחתי כי האזור שקט .צמוד למסלול ההליכה שלי שכן בית הדין הצבאי
העליון של הבריטים ,שנשמר על ידי שוטרים ערבים חמושים .כאשר עברתי על פניהם בפעם השלישית הם עצרו אותי,
עשו חיפוש על גופי ולאחר שלא מצאו דבר החלו לתחקר אותי על מעשי .הסברתי באנגלית שאני מטייל אך הם לא הבינו
את דברי ולבסוף נתנו לי ללכת .בסיבוב שלאחר מכן כבר נמנעתי לעבור בקרבתם וכך סיימתי את משמרתי ,הוחלפתי על
ידי מתנדב אחר וחזרתי רגלית לחדרו של חברי במרכז העיר.
בבוקר חזרתי למטה ה"הגנה" והוטל עלי תפקיד חדש :במערב העיר ,בגבעת-רם של היום ,נבנתה שכונת "נווה שאנן".
הבתים היו עדיין בבנייה ובראש הגבעה עמדה תחנת משטרה ,מאוישת ב"גפירים" – שוטרים יהודים שחבשו מצנפת פרווה
שחורה לראשם .היה חשש להתקפה על השכונה ומטה ה"הגנה" החליט לקיים בה שמירה מדי לילה באמצעות כיתת חי"ם
(חיל המשמר) – מתנדבים מבוגרים שאומנו בנשק .הנשק נמסר להם בהיחבא בשעת ערב מידי ה"גפירים" והוחזר השכם
בבוקר .תפקידי היה להכין מעין בסיס שאליו תובא בכל ערב כיתה תורנית ,תאכל ,תישן ותצא במשמרות לשמירה .לארגון
המקום קיבלתי ציוד ובכל בוקר הייתה מגיעה מכונית פרטית ,מסיעה אותי לבית ,שמאוחר יותר נודע לי כי זהו ביתו של דב
יוסף – מי שיהיה מושל ירושלים ושר בממשלות ישראל .שם קיבלתי סכום כסף שאתו נסעתי לשוק מחנה יהודה וקניתי
סיגריות ומצרכים עבור ה"חי"מניקים" שהתייצבו בערב לשמירה .אחר כמה ימים הגיע חג החנוכה ושנים רבות לאחר מכן
פגשתי אנשים שהזכירו לי את הדלקת הנרות והשירה שקיימנו לפני היציאה לשמירה.
27
