Page 31 - hahagana_38_internet2
P. 31

‫תמונה למזכרת של נוסעי ארבע המכוניות הראשונות שהגיעו לבן שמן – בטרם ידעו מה אירע לחבריהם משלוש המכוניות האחרות‬

   ‫כשהתקרבה השיירה למתחם מחנות בית נבאללה‪ ,‬נשמעה יללת צופר וחיילי הלגיון תפסו עמדות משני צדי הכביש‪ .‬מפקד‬
   ‫השיירה‪ ,‬אברהם בר‪-‬עם‪ ,‬פקד על הנהגים להגביר את המהירות ועל אנשיו שלא לירות בשום אופן באנשי הלגיון הערבי‪,‬‬
   ‫כדי לא להסתבך עמם בקרב‪ .‬פקודותיו מולאו במלואן‪ :‬שום כדור לא נורה ושום רימון לא נזרק לעבר אנשי הלגיון‪ .‬אבל‬

                                   ‫הלגיונרים לא כיבדו את האיפוק של הצד היהודי ותקפו בכל כלי הנשק שלהם את השיירה‪.‬‬
   ‫מרבית המכוניות הצליחו להתחמק והמשיכו לבן שמן‪ ,‬אבל שתיים מהן‪ ,‬ובהן רוב אנשי גדוד ‪ ,4‬וכן המכונית הבריטית‬
   ‫שהובילה את הפצועים‪ ,‬נלכדו באש התופת וכמעט כל נוסעיהן נהרגו‪ .‬הלגיונרים רצחו בדם קר את נוסעי שתי המכוניות‬

                                          ‫ואף ערכו "וידוא הריגה" מטווח אפס‪ .‬שניים מהלוחמים‪ ,‬שעשו עצמם כמתים – ניצלו‪.‬‬
   ‫בשלב זה הגיעו קצינים בריטיים שהפסיקו את הטבח והצילו את שני הלוחמים היחידים שנותרו בחיים‪ .‬אחד הבחורים‪,‬‬
   ‫שהיה פצוע‪ ,‬ניצל פעם שנייה בנס‪ ,‬כאשר קצין בריטי הציל את חייו‪ ,‬במנעו מסמל בריטי "להפסיק את יסוריו" בעת שטופל‬

                                                                                                         ‫במרפאת הבסיס הצבאי‪.‬‬

   ‫לבן שמן הגיעו ארבע מתוך שבע המכוניות שיצאו לדרך‪ .‬באותה עת טרם ידוע היה מה עלה בגורלם של חבריהם שנותרו‬
   ‫מאחור‪ .‬חיילים במשוריין בריטי שחלף על פני בן‪-‬שמן ונסע לכיוון בית נבאללה התבקשו לברר מה אירע‪ ,‬ומפקד היישוב אף‬
   ‫הציע להצטרף אליהם‪ ,‬אך הם דחוהו‪ ,‬בטענה שאין זה תפקידם‪ .‬תשובה מתחמקת דומה לגורל הנעדרים קיבל המפקד‬
   ‫כשניסה להתקשר עם מפקדת מחנה בית נבאללה ועם משטרת רמלה‪ .‬לאחר מספר שעות הגיעה תשובה‪" :‬היהודים‬
   ‫אשמים במה שקרה‪ ...‬לאחר שנזרק רימון למחנה הלגיון הערבי‪ ,‬פתחו הלגיונרים באש לשם הגנה עצמית‪ .‬בקרב שהתפתח‬

                                                                                                                 ‫נהרגו ‪ 13‬יהודים"‪.‬‬
   ‫במהלך אותו יום הועברו גופות החללים לבית החולים הממשלתי בבאר יעקב – ומשם לתל אביב‪ .‬אבל כבד ירד על היישוב‬
   ‫היהודי כולו ואצבע מאשימה הופנתה לעבר השלטונות הבריטיים‪ ,‬המאפשרים לחיילי הלגיון העבר‪-‬ירדני לחנות בארץ‬

                                                                                                 ‫ולפגוע ביהודים ללא שום סיבה‪.‬‬

   ‫שלושה עשר הנופלים היו‪ :‬אברהם ברעם (מפקד השיירה)‪ ,‬ישעיהו זלץ‪ ,‬משה שוארצקכל‪ ,‬חיים גולדקורן‪ ,‬משה דולגין‪,‬‬
     ‫חנן וולף‪ ,‬מיכאל פילכנפלד‪ ,‬אריה פוחצ'בסקי‪ ,‬גדליהו רוגצ'בסקי‪ ,‬שמחה טנצמן‪ ,‬אהרן רודיק‪ ,‬זאב שטאל ויצחק ליברמן‪.‬‬

   ‫העיתון "דבר" כתב ב‪ 15-‬בדצמבר ‪ 1947‬במאמר מערכת‪" :‬בנשק בריטי‪ ,‬בתקציב בריטי‪ ,‬בפיקוד בריטי ובאחריות בריטית‬
   ‫חונה הלגיון הערבי בארץ‪ .‬השלטונות אינם יכולים לגול את האשמה על כמה טוראים של הלגיון‪ .‬השלטון ידע מה הוא עושה‬

                                                                         ‫כאשר ריכז יחידות של הלגיון בארץ ליד יישובים יהודים‪.‬‬
   ‫"עכשיו מבטיחים השלטונות חקירה – נחמה עלובה מאוד לאחר כמה וכמה חקירות במקרים דומים לזה שהיו בארץ‪.‬‬
   ‫החקירה צריכה להיעשות לא במעשה טוראי פלוני ואלמוני‪ .‬החקירה צריכה להיעשות במעשה השלטונות אשר הוזהרו‬

                                                                          ‫פעמים לא ספורות והם ידעו מה שהם עושים – ועשו"‪.‬‬

‫‪31‬‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36