Page 28 - hahagana_38_internet2
P. 28
נפרדתי מהאירוח בחדרו של חברי .ה"בסיס" בנווה שאנן הפך לביתי והמדים החורפיים של הצבא הבריטי שסופקו לי על
ידי מטה ה"הגנה" הפכו לבגדי .שנים לאחר מכן סופר לי כי אנשי ה"הגנה" ששמרו בעיר העתיקה התגוררו בחדר שלי ואף
קראו שירים מתוך הספר "כל כתבי ביאליק" שהיה שם ברשותי.
ואז קיבלתי הוראה להתייצב במקום חדש ,כ"מספר "2של מפעיל מקלע ברן (מקלע בריטי) בשם הלל כרמלי (מאוחר יותר
קצין הקשר של אריק שרון במלחמת יום הכיפורים ואלוף משנה בחיל הקשר) .עברנו יחד מגזרה לגזרה ולבסוף הוצבנו
שנינו בכיתה ששכנה ב"מושב זקנים" -מאחורי תחנת הדלק בכניסה לירושלים.
יום אחד זומנו – הלל ואני – לבניין המוסדות הלאומיים במרכז ירושלים .הוכנסתי לחדרו של אריאל עמיעד ,שהיה קצין
הקשר של מחוז ירושלים .הוא בחן את ידיעתי בשפה העברית ושאל ליכולתי לשאת משא של 17קילוגרם (משקלו
של מכשיר קשר נישא) .לאחר שעברתי את הבחינה בחיוב ,הוא בישר לי שהתקבלתי למקצוע הקשר (שלא ידעתי מה
משמעותו) וכי בימים הקרובים אצא להכשרה בקורס ַקּ ָׁשרים.
בבוקר חורפי של חודש דצמבר 1947התכנסנו בתחנה המרכזית בירושלים ,קבוצה של כעשרים איש שנבחרו לשמש
כאנשי קשר .איש מאתנו לא ידע בדיוק אל מה אנו הולכים ומפאת הסודיות פחדנו לשאול .עלינו לאוטובוס שהוביל אותנו
לתחנה המרכזית בתל אביב והועברנו לאוטובוס אחר ,שנהגו סירב להגיד לנו לאן הוא לוקח אותנו .רק כאשר עצר הרכב
והוריד אותנו ליד חבורת ילדים ,נודע לנו שאנחנו בבית ההבראה של קיבוץ שפיים ,אשר שימש כמרכז הדרכה של שירות
הקשר ב"הגנה".
שהינו בסודיות גמורה במבנים של בית ההבראה ומקל הקפא"פ הפך למוט של דגל איתות .למדנו להפעיל מכשירי קשר
תוך שאנו נזהרים שלא להתגלות על ידי הבריטים ,שעדיין חיפשו אחר חברי המחתרות .אחר כשבוע עברנו לאימון נוסף
בקיבוץ מעלה החמישה ובראשית ינואר חזרנו לירושלים כאנשי מחלקת הקשר של חטיבת עציוני כולה.
מחבר המאמר כ ַק ָּשר בירושלים הנצורה1948 ,
70אלשינההו לגומלוותמובשל 28גיליון | 38תשע"ו 2015
