Page 10 - hagana 39 internet
P. 10
מכסא הגזבר פעל אשכול לייעל את מערך הכספים והביא לקיצוץ בהוצאות מנגנוני הקבע והשכר .קיצוצים אלה אפשרו,
במידה זו או אחרת ,את הקמתן של מחלקת החימוש ושל הפלמ"ח .באותה עת חזר אשכול לראות את האיום העיקרי
והמיידי ביחסי היהודים והערבים שחיים בתחומי הארץ (ולא בשאלת הפלישה הנאצית) ,ולכן צידד בהקמתן ,על אף השיקול
הכלכלי ומתוך הכרעה ברורה בעד הצורך המבצעי .בנקודת זמן זו העדיף לראות מתנדבים למסגרות בעלות ערך לחימה,
בראשן השירות בפלוגות חיל רגלים (באפס) על פני תפקידי נוטרות.
בדבריו לפני ועידת ההסתדרות ב 1942-אמר' :המוצא הוא בהקמת צבא ,צבא חזק וסדיר .יש ערך גדול מאוד לאזרחים,
לעמידתם ,להכשרתם ,לאימונם ,כשיש צבא מדריך ,כשיש ממשלת עם דואגת' .בהמשך דבריו ציין כי 'בימים אלה,
כשהשאלה היא שאלת הגנת הארץ ממש ,צריכה הוועידה לראות את מרכז הכובד בחוט שדרה של צבא'.
על אף השינויים הארגוניים ב'הגנה' שהביאו בהדרגה לירידת קרנה של המפקדה הארצית ,אשכול המשיך לשאת בתפקידים
מרכזיים מטעם הארגון גם לאחר מלחמת העולם השנייה .באוקטובר 1945נבחר כנציג הארגון ב'וועדת ( 'Xועדה עליונה
לאישור פעולות תנועת המרי העברי) ובשנת 1947נבחר כחבר ועד הביטחון הארצי .לאחר שנים רבות בהן דגל בשיתוף
פעולה עם שלטון המנדט ,נתן בתקופה זו את תמיכתו למאבק מזוין לצד משא ומתן מדיני.
ב 1945-אמר' :כיום חייב היישוב לדעת ,כי הסכנה בשער ועלינו להתכונן להודפה .עלינו להגיד לעולם שריח העצמות
השרופות של אחינו ואחיותינו זועק וכי טעמו של "הספר הלבן" הוא כטעם כבשני מיידאנק .שעת המאבק שלנו התחילה
עם סוף המלחמה'.
אבי תכנית ' 11הנקודות' בנגב
את מאבקו ביקש לנהל על ידי הרחבת פעולות ההתיישבות וההעפלה וב 1946-הוציא לפועל את תכנית הקמת אחת-
עשרה הנקודות בדרום ובנגב .בתפקידו כמנכ"ל 'מקורות' דחף להנחת קווי המים אל נקודות אלה ואל הנגב בכלל .החלטות
ופעולות אלה היו פועל יוצא לא רק של פיתוח הארץ אלא בראייה אסטרטגית וביטחונית ,ולימים הוכחה השפעתן הגורלית
על הכללת הנגב במדינה היהודית במסגרת גבולות תכנית החלוקה.
את שנות ניסיונו הרבות בארגון ה'הגנה' העמיד מ 1947-למאמצי ההקמה של צבא ההגנה לישראל .סמוך להצבעת האו"ם
בנובמבר ,1947הועמד אשכול (יחד עם בנימין אבניאל) בראש מרכז 'המפקד לשירות העם' ובו הנהיג את מנגנוני הגיוס
לשירות חובה .עד מאי 1948טופלו בלשכות המרכז כ 110-אלף תושבים וגויסו לשירות כ 40-אלף .בתקופה זו התמודד בין
היתר עם שאלות גיוס נשים ,הקמת פלוגות דתיות וכן הסוגיה הרגישה שעסקה בפירוק המחתרות והקמתה של מסגרת
צבאית מאוחדת ,עליה אמר' :אני פונה בקריאה :נבנה יחד צבא! אל נא נרקוד "קדוש קדוש" לפני דבר שקם בצלמנו
ובדמותנו ונסתפק בכך ,כי אם להיפך :נחדיר את המורשת החלוצית של ה'הגנה' בצבאנו כולו'.
עם החלטתו של דוד בן-גוריון על נטילת המושכות לניהול מלחמת העצמאות וריכוז הסמכויות במחלקת הביטחון של
הסוכנות היהודית ,מונה לוי אשכול לעוזרו האישי לענייני המגזר האזרחי .מלבד תפקידו האישי ביישור ההדורים מול חברי
המטה הכללי של ה'הגנה' ,הוא הופקד על תחומי הרכש ,התחבורה ,האספקה וההגנה האזרחית.
משיירות עד דרך בורמה וכביש הגבורה
מפעלי ייצור הנשק יצאו בתקופה זו מן המחתרת והחלו בתהליך פיתוח מואץ; מערך האספקה והתחבורה עמד בהצלחה
נוכח אתגרי השעה .רבות ממשימות אלה צלחו אודות למערך הכספים שהבטיח אשכול על ידי מפרעה של הקרן הקיימת.
כך ,בחזית ירושלים -תוך כדי מלחמת העצמאות נמשכה האספקה אל העיר הנצורה .לאחר שורה של פעולות אספקה
מאולתרות ,החל בארגון שיירות האספקה ,הגדולה שבהן כללה 280משאיות עמוסות ציוד ומזון לקראת ימי חג הפסח
בתש"ח .בשלב מאוחר יותר של המלחמה היה אשכול מעורב בסלילת דרך בורמה וכביש הגבורה.
בחזית הדרומית שאותה קידם בתשתיות אזרחיות בשנים הקודמות ,אשכול המשיך לשחק תפקיד מרכזי גם בעת הלחימה.
בין יתר תפקידיו ,בדצמבר 1947התמנה לחבר 'ועדת הנגב' ופעל נמרצות לספק מענה למימון צרכי ההגנה והביצור של
דרום הארץ .לאורך חודשי המלחמה השקיעה 'ועדת הנגב' למעלה מ 360-אלף לירות למטרות אספקת ציוד ומזון ,סלילת
דרכים ,שריון כלי רכב ,הקמת גדרות וסוללות עפר ,ואף הכשרתם של מסלולי נחיתה לסיפוק צרכיו של 'שירות האוויר'
של ה'הגנה' .בצד מימון הצרכים המבצעיים היוו פעולות אלה כלי אסטרטגי ,ביטחוני ואף דיפלומטי .בישיבת ועד הביטחון
בפברואר 1948דרש אשכול כי בחזית הנגב יש לקיים 'לא תגובה צבאית אלא תגובה התיישבותית .אנחנו צריכים קודם
כל להפגין בפני העולם שדווקא בימי המאורעות ,דווקא בימי דמים ,פנינו לא לכבוש מדינה זו או אחרת ,אלא התיישבות'.
מבין חברי המפקדה הארצית של ה'הגנה' לדורותיהם ,לוי אשכול הינו היחיד שעמד בהמשך בראש דרג מקבלי ההחלטות
הביטחוניות ,בתפקידיו כראש הממשלה ( )1963-69וכשר הביטחון (.)1963-67
10גיליון | 39תשע"ו 2016
