Page 8 - hagana 39 internet
P. 8
לוי אשכול ב'הגנה'
שביט בן-אריה
בקרוב ייחנך בירושלים 'בית אשכול' –
הבית בו חי ופעל ראש הממשלה
השלישי של ישראל .זו הזדמנות טובה
לעקוב אחרי פעילותו של אשכול
ב'הגנה'.
מעטים הם האישים אשר ליוו את ארגון
ה'הגנה' בימים הראשונים להיווסדו .מבין
אלה ישנו אחד – לוי שקולניק שמו –
אשר היה שם בראשית והיה ,לבסוף ,מי
שהופקד על הסבת הארגון ממתכונתו
החשאית וההיסטורית ליצירת צבא
העם.
לוי אשכול בעת אימוני ירי באקדח ב'הגנה' ,בתקופת 'המרד הערבי' חבירתו של לוי שקולניק-אשכול אל
של שנות השלושים. אנשי 'השומר' בהקמת הארגון הייתה
בעלת יסודות קודמים ,כאשר בתקופת
מלחמת העולם הראשונה קיים עמם
קשרים במסגרת תפקידו במרכז פועלי יהודה ובמושבות החקלאיות .באותה עת אף התבקש לייצג את עמדת 'השומר'
בפני איכרי רחובות .לאחר מכן שירת חודשים ארוכים בגדוד העברי ,ובראשית 1921היה חבר ועדת ה'הגנה' שהקימה
מועצת ההסתדרות כבסיס להקמתו של כוח מגן ארצי.
מאסר בווינה
עם יסוד ארגון ה'הגנה' ,היה בין חמשת חברי המפקדה הארצית הראשונה .בעצם נוכחותו ומעמדו בנקודת זמן זו ניתן
למצוא אמירה ברורה הנוגעת לתפיסתו המחשבתית בדבר ערכו ותפקידו של ארגון ה'הגנה' ,שהרי מפלגת 'הפועל הצעיר'
(מטעמה כיהן במפקדה הארצית) הסתייגה מדרכי פעולה צבאיות .אשכול חתר כי מפלגתו תיקח חלק בארגון המתהווה.
בשנים ,1922-1921במסגרת חברותו במפקדה הארצית פעל עם עמיתיו אליהו גולומב ודוד הכהן והשלושה היו לנציגי
הארגון הראשונים שנאסרו בגין פעילותם .המעצר אירע בעת פעילותם בבירת אוסטריה וינה ,שם סייעו באיסוף ורכישת
נשק ל'הגנה' ,הסוואת כלי הנשק והכנתם לקראת הברחה לתחומי ארץ ישראל .אשכול לקח באותם ימים חלק פעיל
באריזות הנשק ובפעולות ההסוואה השונות ,לעתים בדמות כלים חקלאיים ולעתים באמצעי הברחה דוגמת אבני ריחיים
חלולות ועמוסות קליעים .ביולי 1922נאסרו ולאחר מאמצי השתדלות של בכירי הקהילה היהודית ,שוחררו ללא משפט
כשהם מגורשים מהמדינה 'לכל ימי חייהם'.
בשני העשורים הבאים המשיך אשכול להיות מעורב בענייני ביטחון היישוב .בתפקידיו במרכז החקלאי ,בקונגרס הציוני
ובחברות 'מקורות' ו'ניר שיתופי' עסק בהרחבת מפת ההתיישבות ופיתוח תשתיות ,תוך התחשבות בשיקולים ביטחוניים.
בשנים 1934-35יצא בשליחות היישוב לברלין ועסק במבצע 'העברה' שסיפק תשתית רחבה של ציוד להקמתן של
התעשיות הביטחוניות .בכל תפקידיו הושפעה העבודה השוטפת מתכתיבי התקופה .כך ,למשל ,ליווה מקרוב את הקמתם
של עשרות יישובי 'חומה ומגדל'.
ביולי 1940נבחר אשכול כחבר המפקדה הארצית של ה'הגנה' ,עתה בחסות המוסדות הלאומיים ,ופעל במסגרתה
ומטעמה עד להקמת המדינה .הלכה למעשה תפקד כגזבר הארגון והיה פעיל בעיקר במסגרת ועדת הכספים וועדת
הרכש והתעשיות הביטחוניות .משרדי הנהלת 'מקורות' בשדרות רוטשילד בתל אביב היו למטה המפקדה הארצית ומשרדו
בבית ברנר (בתפקידו כמזכיר מועצת פועלי תל אביב) שימש גם הוא כמקום מפגש וכבסיס לפעילות של מטה המפקדה
האזרחית.
הדרך :הקמת צבא
עם כניסתו המחודשת של אשכול לשורות ההנהגה של הארגון הוא פעל באופן נמרץ בשאלת הנכונות וההיקף של
התגייסות היישוב היהודי לשורות הצבא הבריטי .על אף שהנושא לא נגע ישירות בפעילות השוטפת של ה'הגנה' ,היו
לתקופה זו השפעות רבות על ההתנהלות הכספית והארגונית של השנים הבאות .מאמציו לאזן את תקציב הארגון היו
קשים במיוחד בשנות מלחמת העולם השנייה ,כאשר התקציב נותר כבשנים עברו ולא ִאפשר מרחב התארגנות סביב
ההוצאות הכרוכות בהיערכות למלחמה או בלחימה עצמה.
8גיליון | 39תשע"ו 2016
