Page 13 - hagana 39 internet
P. 13

‫***‬

    ‫מתחילת 'המרד הערבי' (מאורעות ‪ )1939-1939‬היה משה דיין מגויס‪ ,‬מטעם ה'הגנה'‪ ,‬לנוטרות ואף שירת מספר חודשים‬
    ‫כמורה‪-‬דרך של גדוד סקוטי שחנה בעפולה ואבטח את צינור הנפט שיצא מעיראק‪ ,‬עבר בעמק יזרעאל והסתיים בחיפה‪.‬‬

                                                                                         ‫הוא השתתף בלא מעט פעולות קרביות‪.‬‬

                           ‫שמרון‪]1938[ 14.8 ,‬‬

                           ‫רותי שלי!‬
    ‫אמש יצאתי למארב ונפגשנו עם כנופיה של אנשים רבים‪ .‬אני חושב שרובם היו כפריים מן הסביבה‪ .‬אנחנו היינו רק‬
    ‫שבעה והם היו למעלה משמונים לכן ירינו בבת אחת ארבעים כדורים ונסוגונו קצת אל הגבעה‪ .‬אינני חושב שפגענו‬
    ‫משום שהחברה היו קצת נרגשים ולא כיוונו טוב‪ .‬אני כותב לך קודם כל כי ייתכן שתקראי בעיתון על דבר זה‪ .‬אל‬
                   ‫תדאגי‪ ,‬רותי שלי‪ .‬הדבר לגמרי לא מסוכן ואני נזהר היטב‪.‬‬
                        ‫עכשיו אני אחליף את פרסמן לארבעה ימים‪.‬‬
                   ‫רותי שלי‪ ,‬באמת העיקר שלא תדאגי כי בהחלט אין סכנה בכל הפעולות האלו‪.‬‬
    ‫היום היה פה קפטן וינגייט‪ .‬הילל אותי על הפעולה בלילה ושאל אודותיך‪ .‬הוא יבוא עם אנשיו הנה לשבוע‪.‬‬
                        ‫בשמרון ובענייניה אין חדש וכן גם בבית‪.‬‬
    ‫רותי שלי‪ ,‬לא ישנתי כבר ‪ 48‬שעות ועלי עוד לצאת הלילה למארב‪ .‬לכן תסתפקי באינפורמציה הזאת‪ ,‬בידיעה‬
    ‫שהחדר מהופך ועוד לא סידרתי אותו מיום שנסעתי אליך ושאני אוהב אותך הרבה ומחכה כבר ליום שתשובי‪ .‬תמסרי‬
                           ‫שלום לאביבה ובבית‪.‬‬
    ‫נדמה שלי ששרינג מתכונן לתת לנו פרס בעד הפעולה בלילה‪ .‬בכלל כולם חושבים שהיא הייתה מוצלחת מאוד‪.‬‬
                   ‫סוף סוף היינו שבעה נגד ‪ .80‬הם ברחו ואנחנו נשארנו‪ .‬החבר'ה התנהגו מצוין‪.‬‬
                           ‫		‬
    ‫היי שלום‪ ,‬משה‬  ‫										‬
                           ‫רותי שלי‪ ,‬מדוע אינך כותבת?‬

                   ‫***‬

    ‫מכתב נוסף באותו נושא‪ .‬משה לא הסתיר את גאוותו על שקבוצה קטנה של לוחמים משמרון‪ ,‬בפיקודו‪ ,‬הדפה התקפה‬
                                          ‫גדולה של ערבים‪ .‬הוא חזר על עיקרי הפרטים של הקרב שכתב לרות ביום הקודם‪  .‬‬

                           ‫		‬
                                ‫‪]	 1938[15.8‬‬

                           ‫רותי שלי!‬
                ‫אמש הלכתי עם וינגייט כל הלילה ועכשיו יש לי כאב ראש נורא‪ .‬אין דבר‪ ,‬זה יעבור‪.‬‬
    ‫המקרה עם שמרון היה כך‪ :‬אני יצאתי עם שישה אנשים (משמרון שלושה ומנהלל שלושה) ושכבנו על‪-‬ידי הבוסתן‬
    ‫של סלח‪ .‬בא המון גדול של שמונים איש‪ .‬ירינו אש חזקה‪ ,‬אך לא פגענו‪ ,‬כי המרחק היה גדול מדי והחבר'ה לא כיוונו‬
                   ‫בדיוק‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬זה כ"כ הדהים אותם‪ ,‬שברחו‪ .‬כנראה שעוד לא גמרו עם שמרון‪.‬‬
    ‫הפלוגה הנודדת לא באה לעזרה והיינו בעצמנו שישה נגד שמונים ובכל זאת – אנחנו נשארנו שם והם ברחו‪...‬‬
    ‫וינגייט שאל עליך ואמר לי שהוא מברך אותי וכו' וכו'‪ .‬כולם אומרים שהתנהגנו יפה מאוד ובאמת היה טוב מאוד‬
                           ‫והחבר'ה פעלו מצוין‪.‬‬
    ‫מה קרה לבגי [כלב]? האם אינו טוב? אם קשה לך אתו – כתבי ואקח אותו בהזדמנות (מי יודע מתי ההזדמנות תהיה)‪.‬‬
                        ‫					‬
    ‫שלום לכולם‬     ‫										‬
    ‫שלך משה‬        ‫										‬
    ‫(ונשיקות)	‬     ‫						‬  ‫				‬

‫‪13‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18