Page 16 - hagana 39 internet
P. 16

‫קיבוצים ומושבים‪ ,‬ונערכו חיפושים מבית לבית‪ 2,700 .‬איש‪ ,‬בהם כמה ממנהיגי‬
                                                                                    ‫היישוב‪ ,‬נעצרו והועברו למחנות מעצר‪.‬‬

                                          ‫בהמשך לסערה הפוליטית הפנימית והחיצונית שהדבר חולל‪ ,‬ממשלת‬
                                           ‫בריטניה פרסמה ב‪ 24-‬ביולי ‪'' 1946‬ספר לבן'‪ ,‬שנועד להציג את הסוכנות‬
                                           ‫היהודית כארגון טרוריסטי‪ ,‬להוכיח שהיא גורם מוביל בפעולות האלימות נגד‬
                                            ‫הבריטים בארץ ולהציגה כגוף לא לגיטימי‪ .‬מסמך זה כלל שמונה ממברקי‬
                                            ‫הסוכנות היהודית‪ .‬שבעה מהם נשלחו מהארץ ללונדון‪ ,‬כפי הנראה כמברקים‬

                                                                  ‫מוצפנים‪ ,‬ואחד‪ ,‬שהיה מברק גלוי‪ ,‬נשלח מלונדון לארץ‪.‬‬
                                             ‫פרסום זה היה אירוע מכונן בתולדות שירות הקשר‪ ,‬והיווה 'שירות יקיצה' של‬
                                             ‫ממש‪ .‬הוא לא רק שהביא לכך ששירות הקשר שינה את כל שיטות הצופן‪,‬‬
                                             ‫אלא שיצר את ההכרה של צורך למסד את נושא הצופן בידי מומחים לדבר‪,‬‬

                                                                                        ‫תוך הקצאת המשאבים הנדרשים‪.‬‬
                                                   ‫יעקב (ינובסקי) ינאי שכונה יאן‪  ,‬ראש שירות הקשר באותה עת‪ ,‬סיפר‪:‬‬

‫העמוד הראשון של 'הספר הלבן' הבריטי מיולי‬  ‫אמנם עבדנו בקודים‪ ,‬אבל הבריטים פרסמו 'ספר לבן' שבו הופיע‬
‫‪1946‬‬                                      ‫תוכנם של הרבה מברקים שמקורם בקשר בין הארץ לבין לונדון ‪-‬‬

‫כלומר שהם פיענחו את מברקינו‪ .‬ראש יחידת הפענוח בבריטניה היה יהודי‪ ,‬ואנחנו הצלחנו לחקור אותו בארץ‬

‫ולאמת את עניין הפענוח‪ .‬כתוצאה מכך החלפנו את כל הקודים ויסדנו יחידה מיוחדת שעסקה בכתבי סתר‪,‬‬

                                          ‫ואשר נעזרה במומחים בתחום זה שהבאנו מדרום אפריקה‪.‬‬

‫אחרי אירועים אלה עבר שירות הקשר להשתמש בכתב סתר שהיה מבוסס על מפתח בן עשר אותיות‪ ,‬כאשר בדרך כלל‬
‫השתמשו בסיסמאות פשוטות (כמו‪' :‬מלפפונ חמוצ' ו'מדינה עברית') ולתשדורת ''רצינית' השתמשו במפתח על בסיס‬
‫דף מוסכם מספר קריאה באנגלית; המרת האותיות התבססה על שיטת ריבוע ויז'נר (‪ ,)Vigenère‬והשיטה בה זכרו את‬
‫הטבלה הייתה הפיכת האות לערכה המספרי‪ ,‬ו'חיבור' ערך האות הגלויה (בהצפנה) או האות המוצפנת (בפענוח) לערך‬

                                                                           ‫אות המפתח‪ ,‬במערכת כללים שנלמדה בעל פה‪.‬‬
‫זמן מה לאחר מכן עברו להשתמש ב''שיטת הצמדים''‪ ,‬כתב סתר שהיה מבוסס על לוחות שנראו כמו לוח כפל גדול‪ ,‬כאשר‬
‫היה דף להצפנה (שנקרא 'דף הוצאה') ודף לפענוח (שנקרא 'דף הכנסה')‪ ,‬וכל צמד אותיות היה הופך לצמד מוצפן אחר‪.‬‬
 ‫את הדפים היו מדפיסים במכונת כתיבה עם הרבה עותקים בעזרת נייר פחם (והעותקים האחרונים היו קשים לקריאה‪)...‬‬

                                                                ‫איך נראה הדבר מזווית הראייה של הבריטים?‬

‫הבריטים הקימו תחנת האזנה במחנה סרפנד (כיום צריפין) כבר בשנת ‪ ,1923‬והאזנה (סיגינט) הייתה להם מקור מודיעין‬
‫מרכזי‪ .‬הם שברו את הצפנים שבשימוש ה'הגנה' משנת ‪ 1942‬או אף קודם לכן‪ .‬משך הזמן שלקח לבריטים באותה עת‬
‫מקליטת שדר של ה'הגנה' ועד הפצתו כשהוא מפוענח ומתורגם ‪ -‬נמשך כשבועיים‪ .‬הסיבה לכך הייתה‪ ,‬כנראה‪ ,‬נעוצה‬
‫בתהליך המורכב (התשדורת שנקלטה במתקן האזנה בארץ הועברה לאנגליה לפענוח ותרגום‪ ,‬והוחזרה לארץ)‪ .‬המחסור‬

                                                                   ‫של הבריטים בדוברי עברית תרם אף הוא לקצב איטי זה‪.‬‬
‫החשיפה של המקורות הבריטיים ביולי ‪ ,1946‬שגרמה ל'הגנה' לשנות מהיסוד את שיטת הצופן‪ ,‬יצרה לבריטים 'עלטה‬

                                                   ‫מודיעינית'‪ ,‬והמודיעין הבריטי לא הצליח לפענח את הצופן עד יולי ‪.1947‬‬
‫המענה לשאלה‪ ,‬מה הבריטים ידעו אז‪ :‬לקרוא מברקים של המחלקה המדינית? מברקים של שירות הקשר? רשת‪/‬עורק‬
‫מסוים או את כל החומר? וכיצד הם עשו זאת ‪ -‬הוא עדיין תעלומה‪ :‬האם הצליחו לשים יד על ספרי מפתחות? האם ביצעו‬

                                                    ‫שבירה סטטיסטית מתוחכמת? האם בוגד העביר להם תוכן המברקים?‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬מדוע החליטו הבריטים לחשוף את מקורות המודיעין שלהם? וגם‪ :‬האם הבריטים‪ ,‬כאשר פרסמו ב'ספר‬
‫לבן' של יולי ‪ 1946‬מברקים מפוענחים שהעידו על יכולתם ליירט תשדורות של שירות הקשר ולפענח את הצופן שלו‪ ,‬לא‬

                                                                                              ‫חששו לחשוף מקורות מודיעין?‬

                                          ‫‪ 16‬גיליון ‪ | 39‬תשע"ו ‪2016‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21