Page 19 - hagana 39 internet
P. 19
לכך בשנות לימודיך .גם הגיוס לצבא הבריטי לא היה קיים עוד,
באשר שנה קודם לכן נסתיימה המלחמה.
בהיות מרביתנו אנשי חי"ש (חיל השדה) תל אביב של ה'הגנה',
ניתנה לנו ,בוגרי בית הספר התיכוני למסחר באותה שנה ההוראה
-להתגייס לגדוד 9של משטרת היישובים העבריים ,ולבוגרות -
לצאת לעזרת קיבוץ משמר העמק.
כך מצאנו עצמנו ,בני אותו מחזור ,בבית הספר לנוטרים בכפר
ילדים שבעמק יזרעאל ואחרי סדרת אימוני נשק ושדאות הוצבנו
למ"ן (משמר נע) שברמת דוד ,סמוך לנהלל.
למעשה ,הקשר שלנו עם פיקוד המשטרה הבריטי -הצטמצם
ליום אחד בחודש הוא יום התשלום .נהגנו להגיע לבית מפקדת
משטרת היישובים העברית בסמוך לתחנת המשטרה בעפולה,
שם ישב המפקח הבריטי (קולינס היה שמו ,אם זכרוני אינו
מטעני) .הסתדרנו במסדר והקצין הבריטי חילק לכל אחד מאתנו
7.410לא"י (שבע לירות ארץ ישראליות ו 410 -מא"י -מיל ארץ
ישראלי) או אם תרצו 7לירות ו 41-גרוש .לאחר התשלום נפרדנו
כרזה שקראה לצעירי היישוב להתגייס ל'חיל הנוטרים' בהצדעה מהקצין הבריטי לחודש ימים.
כיתתנו שבסיסה היה ברמת דוד הייתה אחראית לכל יישובי
הסביבה כולל ,גבת ,שריד ,גניגר ומזרע .במחסן הנשק של כל
אחד מהיישובים ,שאחד מאתנו שימש בתורנות כיומנאי ואחראי לו ,היה אקדח אחד לרקטות אזעקה ,אקדח תופי אחד,
כ 20 -רובים איטלקיים (קרבינים) 3 ,רובים אנגליים 3 ,רובים קנדיים ומקלע "לואיס" ,וכן תחמושת מועטת לכל אלה.
נשק זה שימש לא רק את צרכינו ואימוננו ,אלא היווה את מחסן הנשק של חברי ה'הגנה' באזור כולו ,שהגיעו אלינו ,בעיקר
בשבתות ,לאימונים.
מגורינו היו באוהלי פעמון שפוזרו בגבולות הקיבוץ ואוהל הודי ששימש ככיתת לימוד ומועדון שבו הוצב גם שולחן פינג-פונג
ורדיו שבקושי ניתן לשמוע את שידוריו -מתנת אביו של אחד מחברינו .במקלחות הקיבוץ הורשינו להשתמש רק בשעות
הפנויות כשאין חברי הקיבוץ משתמשים בהן ,אך הייתה לנו הזכות לאכול בחדר האוכל יחד עם חברי הקיבוץ שחלקם
התיידד עמנו ולא פעם העמידו לרשותנו סוסים לרכיבה ,כך שיכולנו להתגאות בפני הבנות במשמר העמק ,כשהגענו אליהן
כפרשים במדי נוטרים .חברים ,שלהם היו חברות בין הבנות ששירתו במשמר העמק ,נהגו לצאת בערבים גם ברגל לקיבוץ
זה ,כשהם ממהרים לחזור לרמת דוד לקראת ההשכמה ב 05:30 -בבוקר למחרת .המרחק בין שני הקיבוצים עלה על 10
ק"מ בדרך השדות.
אימוני השדה (א"ש) יום ולילה היו מנת חלקנו – שבועות וחודשים .באימונים אלה ,ספג כל גרגיר משדות עמק יזרעאל
טיפות רבות של זיעה של כל אחד מאתנו ,שלא להזכיר את המסעות המפרכים בהרי הגליל התחתון ואפרים -תוך
משמעת מים חמורה.
חלק מאתנו עבר באותה שנה קורסי מכי"ם וסמלים .אך אימוני הא"ש בשדות העמק נתנו לנו בסיס של ממש לקראת
השנה שבאה לאחר מכן -מלחמת העצמאות ,בהכרת ירי בכל כלי הנשק וכללי א"ש יום ובעיקר – לילה.
בין שאר מבצעינו ופעולותינו באותה שנת שירות היו הבטחת עלייתו של קיבוץ דברת לשטחיו הסמוכים לדבוריה ,שמירה
על העולים שנכלאו במחנה המעצר בעתלית ומניעת הגניבות בשדות עמק יזרעאל.
כשמסיימי מחזור 1947החליפו אותנו -שוחררנו ממשטרת היישובים העבריים באוגוסט .1947בטרם הספקנו להתחיל
במימוש חלומותינו האזרחיים ,גויסנו כעבור כ 3-חודשים -למחרת ( 29.11.47יום ההחלטה הנודעת של עצרת האו"ם)
במסגרת חי"ש תל אביב ,כדי להגן על גבולות והעיר והשיירות שיצאו ממנה לנגב ולירושלים.
אז החל כבר סיפור אחר שאין לו נגיעה ישירה לשנת השירות – אירועי מלחמת העצמאות ,השבעתנו לצה"ל ושחרורנו
משירות סדיר בתום הקרבות -בתחילת .1950
הכותב היה יו"ר ארגון חברי ה'הגנה' במשך כשנה וחצי ( .)2016-2015הלך לעולמו בכ"ב באדר ב' תשע"ו 1 ,באפריל .2016
19
