Page 24 - hagana 39 internet
P. 24
עזרת הג'וינט ל'בריחה'
הג'וינט ,הוא ה - )American Jewish Joint Distribution Committee( -ארגון סיוע יהודי-אמריקאי ,חלש על אמצעים
כספיים גדולים ונהנה ממעמד חצי רשמי בשל שייכותו לבעלות הברית .בשל מעמד זה מנוע היה הג'וינט מכל פעילות
בעלת אופי פוליטי .למרות זאת חתמו מנהל הג'וינט באירופה ג'ו שוורץ וראש המוסד לעלייה ב' ,שאול אביגור בסודיות
מוחלטת על הסכם המבטיח את תמיכת הג'וינט בפעילות 'הבריחה' .פעילות זו נגדה למעשה את מדיניות ממשלת
בריטניה ,שנעלה את שערי הארץ בפני הפליטים והערימה קשיים בדרכם בים וביבשה.
קשה להקיף את כל המעורבות החשובה של הג'וינט במימון מחנות הפליטים ,בתמיכה ובסיוע בפעילות .תרומתו לתנועת
'הבריחה' הייתה מכרעת.
'המסגריות' -מעבדות לזיוף תעודות
רוב הניצולים היו חסרי תעודות או ניירות .פעילי 'הבריחה' שעשו את מלאכתם בהסתר השתמשו בזהויות בדויות .כדי
לאפשר את תנועתם של אלה גם אלה בדרכים ובגבולות הם היו זקוקים לתעודות המותאמות לזהויות ש'יודבקו' להם.
תנועת 'הבריחה' הקימה 'מסגריות' -מעבדות יצירתיות ויעילות לזיוף ניירות.
מספר אבא ויינשטיין (לימים גפן):
'מפולני הפכתי ליווני ולימדו אותי לומר "קלימרה וקליספירה" .מיווני הפכתי לפליט אוסטרי יליד אזור הכיבוש
הבריטי .מזה הפכתי לאוסטרי יליד אזור הכיבוש האמריקאי ,ורק כשהגעתי לזלצבורג הפכתי ,סוף סוף ,למי
שאני :פליט יהודי מפולין .לכל הזהויות היו לי ,כמובן ,תעודות מתאימות'.
כמוהו קיבלו רבבות ניצולים תעודות שונות בהתאם לצרכים .
למרות הרצינות בעבודה הירשו לעצמם ה'זייפנים' ,לעיתים ,מעט חוש הומור .במקום המיועד בתעודה לרישום 'העיסוק'
רשמו B.Gו'( J. Z-בריחה גשפטן' = עסקי בריחה ו'..יידישע צורעס' = צרות יהודיות) .תעודות אלה עברו את הגבול הלוך
וחזור מספר פעמים ,הוטבעו בהן חותמות שונות והן קיבלו הכשר מלא .
ילדים בתנועת 'הבריחה'
הצורך בהצלת הילדים ששרדו לאחר השואה עלה כבעיה דחופה ודרמטית במיוחד .המלחמה הותירה אלפי ילדים יהודים
יתומים ללא קרוב או מודע ,ילדים שעברו שנים של סבל נורא ,איבדו את הוריהם וחיו בפחד מתמיד תוך התמודדות עם
בדידות ורעב ,קור ומחלות.
הצלת הילדים חייבה פעולה מהירה ומתואמת .התנועות החלוציות בפולין הקימו את ארגון 'הקואורדינציה הציונית לגאולת
ילדים' ,שמטרתו היתה לחלץ ילדים שהוסתרו כנוצרים בזמן המלחמה ולהחזירם לחיק עמם .הארגון פעל כדי לאסוף,
לפדות ולעיתים לקרוע את הילדים מן המנזרים ומהמשפחות הנוצריות.
בילדים צריך היה לטפל מבחינה פיסית ומבחינה רגשית-נפשית כאחת :לספק טיפול רפואי ,מזון ,כסות ומחסה ,להקנות
הרגלי התנהגות ,להשלים לימודים שנזנחו במשך שנים .צריך היה לטפל בפחדים ובכעסים ,בחוסר אמון במבוגרים ובחשש
מהמחר שיבוא .בבתי הילדים היוותה הקבוצה תחליף למשפחה והמדריכים – תחליף להורים.
ביולי 1947היו רשומים ברשימות 'עליית הנוער' של הסוכנות היהודית 36,000ילדים המועמדים לעלייה .הם היו מרוכזים
ב 130-בתי ילדים ונוער על פני 13ארצות ברחבי אירופה .בפולין הקימו תנועות הנוער הציוניות 17קיבוצי הכשרה לנוער
בגילאי ,21-16על פי דגם קיבוצי ההכשרה מלפני המלחמה.
מטפלת באחד מ'קיבוצי הילדים' – כך כונו בתי הילדים בפולין – סיפרה כיצד ביום הראשון נעלם כל האוכל שהוגש לילדים.
למחרת הגדילו המדריכים ,ללא כל הערה ,את כמות האוכל המוגש ,אך גם הוא נעלם כולו .נדרשו ימים לא מעטים עד
שהילדים הרגישו בטוחים שיום יום יגיע לשולחן די אוכל וחדלו לאגור.
המדריכים ,רובם ניצולי השואה בעצמם ,חשו אחריות טוטאלית ומחוייבות להביא את הילדים לחוף מבטחים בארץ ישראל.
הם ראו את העיניים העצובות ,את הכעס והבדידות .הם עבדו מבוקר עד לילה ומצאו בתוכם כוחות אין קץ למען הילדים.
'קרה נס לילדים ואלה המדריכים...לא הערכנו מספיק את חבר האנשים הזה ,שהם בעצמם ילדים ,אשר לא טעמו
(מתוך דו"ח השליח מ .זלינגר). טעם ילדות והם אשר הצילו את הילדים ,והדבר היה לתוכן חייהם'
24גיליון | 39תשע"ו 2016
