Page 27 - hagana 39 internet
P. 27

‫על ההתחלות מספר ספר הפלמ"ח‪' :‬אל המחנות בקפריסין מגיעים שליחי הג'וינט‪ ,‬הזן ומכלכל את תושבי המחנות‪ ,‬שליחי‬
    ‫הסוכנות היהודית ועליית הנוער ושליחי תנועות ומפלגות‪ .‬אך מי ידאג להכנת הצעירים לחיי הגנה בארץ‪ ,‬אם לא הפלמחאים‪,‬‬
    ‫שליוום מאירופה ועד לכאן? העיסוק המקרי‪ ,‬הדומה כמעט לשעשוע‪ ,‬שבו עסקו אותם ימאים ששהו באי קפריסין חודש‬
    ‫וחודשיים‪ ,‬עד שבאו אחרים והחליפום‪ ,‬נעשה לאט‪-‬לאט עניין של קבע‪ ,‬מתוכנן מראש‪ ,‬ושם ניתן לו – ש ו ר ו ת ה מ ג י נ י ם‪.‬‬
    ‫'מתחילים בכך הימאים – אך אין התפקיד הזה לפי כוחותיהם‪ .‬ראשית‪ ,‬אין להם רשות לשהות כאן זמן ממושך‪ ,‬שהרי זקוקים‬

                                                           ‫להם במקום אחר‪ .‬ושנית – אין הימאים מוכנים לתפקיד זה די הצורך‪.‬‬
    ‫'כדי שתוקמנה "שורות מגינים" ראויות לשמן‪ ,‬צריך שיהיו העוסקים בכל מיועדים לתפקיד זה מלכתחילה‪ ,‬ושיהיו מצוידים‬
    ‫בכל הדרוש‪ ,‬ומי מלבד הפלמ"ח מסוגל לשאת עול זה על שכמו? לא כל שכן‪ ,‬כשברית כרותה בין הפלמ"ח לבין המעפילים‬
    ‫עוד מאירופה‪ .‬ואם הפלמ"ח‪ ,‬הרי הכוונה במקרה זה היא לגדוד הרביעי [הוא גדוד המטה‪ ,‬שבו נכללו היחידות המיוחדות‬
    ‫של הפלמ"ח]‪ .‬הגדוד ששלח מתוכו את מלווי הספינות‪ ,‬הוא אשר ישלח את מאמני המעפילים לשורות ה"הגנה" בארץ‪.‬‬

                                                                                                                          ‫וכך היה'‪.‬‬

                                                                                          ‫המסווה – תרגילי ספורט‬

    ‫תחילה אימנו אנשי הפלמ"ח כמה עשרות צעירים והפכו אותם למדריכים‪ .‬בשלב הבא אורגנו מאות ולאחר מכן אף אלפים‬
    ‫מבין המעפילים ביחידות‪-‬אימון‪ .‬רובם באו מקרב חברי תנועות הנוער וחברי הקיבוצים שבין העצורים‪ .‬האימונים היו בספורט‪,‬‬
    ‫עזרה ראשונה‪ ,‬תרגילי סדר ואף בנשק‪ .‬הבריטים השקיפו על האימונים הגלויים ממגדלי השמירה שלהם‪ ,‬ואלה הוצגו‬

                                                                                                        ‫בפניהם כ'תרגילי ספורט'‪.‬‬
    ‫באוקטובר ‪ 1947‬הגיעה המשלחת השנייה של הפלמ"ח‪ .‬היא מנתה ‪ 10‬אנשים ופעלה עד סמוך להקמת המדינה‪ .‬ככל‬
    ‫שהתרחבה הלחימה בארץ ישראל (קרבות מלחמת העצמאות) דרשו מדריכי הפלמ"ח לחזור ליחידותיהם הלוחמות‪ .‬גם‬

                                         ‫המעפילים הצעירים עשו כל מאמץ כדי להגיע ארצה ולהצטרף אל הכוחות הלוחמים‪.‬‬
    ‫מדריכי הפלמ"ח לא הסתפקו בהעברת שיעורים בנשק ובאימון גופני‪ .‬הם ראו מתפקידם גם להכשיר את חברי 'שורות‬
    ‫המגינים' – צעירים וצעירות – לחיי ארץ‪-‬ישראל‪ .‬אי לכך לימדום את שירי הארץ והירצו בפניהם על מקומות ואירועים‬

                                                                                                        ‫בתולדות היישוב והציונות‪.‬‬
    ‫ה'שורות' היו‪ ,‬מבלי שהתכוונו לכך‪ ,‬הכוח המאורגן הבולט במחנות ומילאו – לפחות במקרה אחד – גם תפקיד מעין משטרתי‪.‬‬
   ‫הדבר קרה בשלהי נובמבר ‪ ,1947‬כאשר הנהלת המחנה מטעם הסוכנות היהודית והג'וינט השיגה אישור מהבריטים‬
   ‫להעלות לארץ‪ ,‬לפנים משורת הדין‪ 600 ,‬תינוקות ו‪ 900-‬אימהות ואבות‪ .‬הדבר בא על חשבון המכסה החודשים של ‪750‬‬
    ‫רישיונות לחודש נובמבר‪ ,‬והמועמדים לעלייה באותו חודש‪ ,‬שראו עצמם כבר משוחררים ובארץ ישראל‪ ,‬התמרמרו ואף‬
    ‫התמרדו‪ .‬חברת הנהלת הסוכנות‪ ,‬גולדה מאירסון (לימים ראש הממשלה גולדה מאיר)‪ ,‬הוזעקה לקפריסין כדי להרגיע‬
   ‫את הרוחות‪ .‬תחילה נדמה היה שהיא שכנעה את המעפילים הממורמרים‪ ,‬אך לאחר זמן קצר הם צרו עליה בכעס‪ ,‬ורק‬

                                                                                 ‫התערבות חברי 'שורות המגינים' סייעה לחלצה‪.‬‬
   ‫בכך לא הסתיימה הפרשה‪ .‬המעפילים הכועסים השתלטו על משרדי המוסדות היהודיים במחנה‪ ,‬ומנעו את קיום החיים‬
   ‫הסדירים‪ .‬הם לא איפשרו חלוקת מזון ומים לאלפי המעפילים‪ ,‬סגרו את השערים בפני אנשי הסוכנות ותבעו בקולי קולות‬

                                                           ‫שיעלו אותם על האנייה המפליגה לארץ‪ ,‬ולא את התינוקות והוריהם‪.‬‬
   ‫שליחי הפלמ"ח החליטו לפעול‪ .‬הם גייסו ‪ 200‬מחברי 'שורות המגינים' ואלה החזירו את הסדר על כנו‪ ,‬אספקת המים‬
   ‫והאוכל חודשה ו'המרד' דוכא‪ .‬המעפילים שלא ידעו את נפשם מרוב דאגה וחשש‪ ,‬ראו את חברי ה'שורות' כמציליהם‪.‬‬

                                                                                                 ‫משלחת של צה"ל‬

    ‫לאחר קום המדינה‪ ,‬ובהתאם להנחיות האו"ם שלא לתגבר את הצדדים הלוחמים בארץ‪ ,‬אסרו הבריטים על אנשים צעירים‬
    ‫לצאת מהמחנות‪ ,‬דבר שהורשה לנשים‪ ,‬ילדים ואנשים מבוגרים‪ .‬למרות זאת הצליחו לחמוק מעין הבריטים כ‪ 3,000-‬צעירים‪,‬‬

        ‫מהם למעלה מ‪ 1,000-‬שנמנו עם 'שורות המגינים'‪ .‬צעירים אלה התגייסו ברובם לגדודי הפלמ"ח מיד בהגיעם ארצה‪.‬‬
   ‫ביולי ‪ 1948‬הגיעה ל'שורות המגינים' המשלחת השלישית של הפלמ"ח‪ .‬עוד לפני בואה נשלחה למחנות משלחת ראשונה‬
   ‫של צה"ל‪ ,‬שזה עתה נולד‪ .‬בין המשלחת הצבאית לבין הגופים המסונפים לתנועות הקיבוציות השונות שררו מתחים‪ ,‬שכן‬
   ‫המשלחת ביקשה לגייס את כל הצעירים‪ ,‬ללא קשר להשתייכותו התנועתית‪ ,‬וחברי הקיבוצים ראו בכוח האדם הזה מאגר‬

‫‪27‬‬
   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32