Page 25 - hagana 39 internet

‫ילדים אלה‪ ,‬שרידי שואה שחולצו ברובם ממנזרים וממשפחות נוצריות‪ ,‬נעו אף הם בנתיבי 'הבריחה'‪.‬‬

‫אי אפשר היה להחזיק את הילדים לאורך זמן במחנות מעבר או במחנות פליטים‪ .‬המטרה הברורה היתה להעלותם ארצה‬
‫בהקדם האפשרי‪ .‬לאחר הטיפול הראשוני התחיל המסע הגדול אל הלא נודע‪ ,‬מלווים על ידי קומץ מדריכים נעו הילדים‬

‫בדרכי אירופה לכיוון נמלי הים התיכון‪.‬‬

‫'‪...‬העברנו פעם קבוצת ילדים מפולין לצ'כיה בדרך "שחורה" (ללא ידיעת שומרי הגבול משני הצדדים)‪ .‬קבוצה‬
‫של ילדים בני ‪ 15-12‬יצאה לאחר חצות‪ .‬ניתנה הוראה לא להוציא הגה ולא להקים רעש בעת ההליכה‪ .‬ילד בן ‪12‬‬
‫אמר‪' :‬ודאי שנשתוק‪ ,‬אנחנו רגילים'‪ .‬לאחר כשלוש שעות הליכה הגענו לצ'כיה והילדים נכנסו לבית הנוער‪ .‬אז‬

‫שאל אחד הילדים‪' :‬נו‪ ,‬יעצט מעג מען שוין רעדען? (עכשיו כבר מותר לדבר?)'‬

‫מתוך ספרו של אפרים דקל‪' ,‬שרידי חרב'‪.‬‬

‫'הבריחה' כגורם מדיני‪-‬היסטורי‬

‫למרות שיש ויכוח בין ההיסטוריונים בנושא זה‪ ,‬נראה כי ל'בריחה' תפקיד מדיני חשוב במאבק על פתיחת השערים‪ .‬בנובמבר‬
‫‪ 1945‬פנה הנשיא טרומן לממשלת בריטניה בבקשה לפתוח את שערי הארץ בפני ‪ 100,000‬יהודים שנמצאו במחנות‬
‫העקורים באירופה‪ .‬ממשלת בריטניה דחתה את הבקשה והציעה הקמת ועדה אנגלו‪-‬אמריקאית לבדיקת הנושא‪ .‬במשאל‬
‫שערכה הוועדה במחנות העקורים בגרמניה הצביעו קרוב ל‪ 98% -‬מהנשאלים כי ארץ ישראל היא המקום היחיד שאליו‬

‫הם רוצים להגיע‪.‬‬
‫כתב יהודה סלוצקי בספר תולדות ההגנה‪' :‬בשעה של משבר בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בעת שהיישוב בכוחותיו הדלים ניצב בפני‬
‫סכנת חנק מדיני‪ ,‬קם לו צבא מילואים בגולה – מאות אלפים שלא הסתפקו בהפגנות ובמתן תרומות כסף‪ ,‬אלא היו מוכנים‬

‫להקריב את חייהם כדי להגיע לארץ ולהשתתף במאבק על גאולתה'‪.‬‬

‫** *‬
‫'הבריחה' הפעילה באירופה ‪ 50‬מרכזים ב‪ 13-‬ארצות‪ .‬הפעילות התקיימה בעזרת כ‪ 150-‬שליחי המוסד לעלייה ב'‪ ,‬חיילי‬
‫הבריגדה העברית וכ‪ 150-‬פעילים מבין הניצולים שהתנדבו לעזור לבני עמם‪ .‬כמו בעת פעילותם אז‪ ,‬כך גם היום‪ ,‬נשאר‬

‫שמם עלום‪ ,‬אך לתרומתם אין שיעור‪.‬‬

‫‪25‬‬