Page 31 - ההגנה - גליון מס' 40
P. 31

‫הוא הודיע לנו שכל הישראלים יילקחו למחנה אחר‪ .‬כולנו חששנו מהמהלך הזה שיכול היה לאפשר ללבנונים לחסל את‬
    ‫עמיתינו הישראלים‪ .‬כדי למנוע אותו נקטנו בצעד מחוכם‪ :‬תוך זמן קצר כל ה‪ – 69-‬אמריקאים‪ ,‬קנדים‪ ,‬שני ארגנטינאים וכל‬

                              ‫הישראלים – גילחו את ראשיהם כדי שאי אפשר יהיה לזהותם בהתאם לתמונותיהם בדרכוניהם'‪.‬‬
    ‫בעת שנקראו העצורים לזיהוי אמר הראשון ששמו 'ישראל בן ישראל'‪ ,‬וכך עשו גם השני‪ ,‬השלישי וכן הלאה‪ .‬הלבנונים הרימו‬

                                                                                                     ‫ידיים ונסוגו מרעיון ההפרדה‪.‬‬
    ‫חודש חלף והטיפול בשחרור האמריקאים מצד מחלקת המדינה לא הניב תוצאות‪ .‬בה בעת תבעה הממשלה הזמנית של‬
    ‫ישראל מהאמריקאים להבטיח את שלומם ואת שחרורם המהיר של ‪ 23‬הישראלים שהיו על סיפונה של אנייה ממשלתית‬

                  ‫של ארצות הברית‪ .‬גם מעורבותו ולחציו של ציר הקונגרס (ולימים הסנטור) יעקב יעבץ – לא עזרו בשלב זה‪.‬‬

    ‫  העצורים החלו לחפש דרכים להימלט מהמחנה‪ ,‬שלא היה שמור בצורה קפדנית‪ .‬כמה מהישראלים הבטיחו לעמיתיהם‬
    ‫האמריקאים כי הם מכירים את האזור‪ ,‬שאינו מרוחק כל כך מגבול ישראל‪ .‬שני האקדחים שהוחבאו בעת המעצר באנייה‪,‬‬

                                                                    ‫וכמות קטנה של תחמושת‪ ,‬היו עתידים לסייע בעת הבריחה‪.‬‬

    ‫'הבריחה לא הוצאה אל הפועל‪ ,‬כי הגיעו אלינו רמזים שהשחרור קרוב'‪ ,‬המשיך קינג בזיכרונותיו‪' .‬ואכן‪ ,‬נודע לנו כי הלבנונים‬
    ‫מוכנים לשחרר את כולנו בתנאי שנחתום על הצהרה בשבועה‪ ,‬שכולנו נוחזר לארצות הברית‪ ,‬ושלעולם לא ננסה להגיע‬

                                                                ‫לישראל‪ .‬חתמנו‪ ,‬ביודענו כי חתימה כזו‪ ,‬תחת לחץ‪ ,‬אינה חוקית'‪.‬‬

    ‫העיתונות הישראלית עקבה בעניין ובדאגה אחר המעצר הממושך בבעל בק‪.‬‬  ‫באחד הבקרים לקראת סוף יוני ‪ 1948‬הגיעו‬
    ‫דוגמה אחת מרבות‬                                                 ‫מספר משאיות צבאיות למחנה המעצר‬
                                                                    ‫בבעל בק והעצורים הוסעו לנמל ביירות‪.‬‬
                                                                    ‫שם המתינה להם‪ ,‬להפתעתם‪ ,‬ה'מארין‬
                                                                    ‫קארפ' שנועדה להשיט אותם מערבה –‬
                                                                    ‫לארצות הברית‪ .‬צוות האנייה הכין לבאים‬

                                                                           ‫ארוחת מלכים והספינה יצאה לדרך‪.‬‬

    ‫העגינה הראשונה הייתה בפלרמו שבסיציליה‪ .‬בנמל זה חמקו כמה מאנשי המח"ל מה'מארין קארפ'‪ .‬אחדים מהם רכשו‬
    ‫מסמכים של אנשי הצוות ואחרים קפצו לים‪ .‬שלושה מח"לניקים בעלי תושייה חשו בשיניהם ורב החובל אישר להם לרדת‬
    ‫לחוף ולפקוד את מרפאתו של רופא שיניים מקומי‪ .‬מספר שוטרים איטלקים ליוו אותם‪ ,‬להבטיח את שובם‪ .‬אליהו קינג‬
    ‫מצא פתרון‪ .‬בחנות המכר באנייה רכש חפיסות סיגריות משובחות‪ .‬כל שוטר קיבל חפיסה וטען כי האיש שעליו שמר‬
    ‫נמלט‪ .‬השלושה‪ ,‬וכן כמה מחבריהם המשיכו לרומא‪ ,‬ושם חברו לקבוצה של עולים מבולגריה שהפליגה לארץ‪ .‬ב‪ 9-‬ביולי‬

                                                                            ‫הם התייצבו במשרד הקישור של המח"ל בתל אביב‪.‬‬

    ‫שאר העצורים‪-‬המשוחררים המשיכו לניו יורק ובהפלגה הבאה של ה'מארין קארפ' יצאו שוב לישראל‪ .‬הפעם פקדה‬
    ‫הספינה קודם את חיפה ורק לאחר מכן המשיכה לביירות‪ .‬על שניים מהישראלים ידועים פרטי הגיוס שלהם‪ :‬שבתי טבת‬

                         ‫הצטרף לחטיבת הנגב ואשר רוזנטל התגייס לחטיבת יפתח‪ .‬הוא נפל בקרב לאחר כשלושה חודשים‪.‬‬
    ‫עוד לפני שהגיעו העצורים המשוחררים לארץ פורסמה במעריב תמונה של חמישה מהם‪ ,‬שניים מהם מזוקנים 'לפי נוסח‬
    ‫"חיות הנגב"' – כפי שציין העיתון‪ .‬כתב העיתון בניו יורק סיפר בקצרה על הפלגתם הראשונה‪ ,‬מעצרם על ידי 'המעצמה‬
    ‫הלבנונית'‪ ,‬שובם לארצות הברית‪ ,‬ועתה – נכתב ברוח ההתלהבות של ימי המדינה הראשונים – 'ברור שהם יגיעו אלינו –‬

                                                                             ‫בדרך זו או אחרת‪ ,‬על אפם ועל חמתם של אויבינו'‪.‬‬

‫‪31‬‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34