Page 8 - hahagana 41
P. 8

‫בחזרה ל‪1947-‬‬

       ‫'סמינר קק"ל' של בן‪-‬גוריון‬

   ‫‪ 70‬שנה ל'סמינר' שערך ד‪ .‬בן‪-‬גוריון לעצמו‪ ,‬ואשר ממנו צמח צה"ל‬

                                                                                                    ‫מרדכי נאור‬

‫הימים – אביב ‪ .1947‬ארץ‪-‬ישראל של הימים ההם רותחת‪ .‬המרי היהודי נגד השלטון הבריטי מגיע לשיאו‪ :‬פעולות חבלה של‬
‫ארגוני המחתרת; ספינות מעפילים החותרות לחוף מתעמתות עם הבריטים; אלפים כלואים במחנות המעצר בקפריסין;‬
‫'מצב צבאי' בן יותר משבועיים מוטל על תל‪-‬אביב‪ ,‬יישובי גוש דן והשכונות היהודיות בירושלים; ובה בעת מתגלים סימנים‬
‫שממשלת בריטניה מאסה בשלטונה בארץ‪-‬ישראל‪ .‬ב‪ 18-‬בפברואר מודיע שר החוץ הבריטי‪ ,‬ארנסט בווין‪ ,‬על העברת‬

                                                                                               ‫'הבעיה הארצישראלית' לאו"ם‪.‬‬

‫בן‪-‬גוריון‪ ,‬מנהיג היישוב היהודי‪ ,‬יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית ('הממשלה שבדרך')‪ ,‬שרק זמן קצר לפני כן ביקש – וקיבל‬
‫– מהקונגרס הציוני אחריות ל'תיק הביטחון'‪ ,‬חזר ארצה לאחר שהות ארוכה בחו"ל והתחיל‪ ,‬כמנהגו‪ ,‬לפעול כרוח סערה‪.‬‬
‫אלא שתוך זמן קצר הוא נאלץ לצמצם את פעילותו משום שלקה בטרשת (טרומבוזה) ברגלו ואושפז בבית חולים‪ .‬לאחר‬
‫שהחלים‪ ,‬לקראת סוף מרס ‪ ,1947‬הוא החליט לנהל 'חקירה שיטתית'‪ ,‬כפי שהגדיר זאת אחד מחוקרי פעילותו ומורשתו‪,‬‬
‫פרופ' מאיר אביזוהר‪ ,‬כדי לעמוד על יכולת היישוב היהודי לעמוד במערכה הצבאית הקשה הצפויה לו במקרה שהבריטים‬
‫יעזבו את הארץ‪ .‬לשם כך הכניס עצמו למשטר של לימוד מאומץ‪ ,‬שהוא כינה אותו 'סמינר'‪ .‬במינוח של המחקר הבן‪-‬גוריוני‬

    ‫מכונה תקופת השתלמות עצמית זו "סמינר קק"ל"‪ ,‬על שם מיקומה‪ :‬ביתו של בן‪-‬גוריון בשדרות קק"ל ‪ 17‬בתל אביב‪.‬‬

‫פרק‪-‬זמן זה נמשך מ‪ 26-‬במרס עד ‪ 6‬במאי ‪ 1947‬והיה לו המשך בסוף מאי‬
‫ובתחילת יוני ‪ .1947‬במהלך תקופה זו נפגש בן‪-‬גוריון‪ ,‬בעיקר בביתו‪ ,‬עם עשרות‬
‫ממפקדי ה'הגנה'‪ ,‬מילא מחברות שחורות שלמות בנתונים על מפקדים בכירים‬
‫יותר ופחות‪ ,‬שיטות אימונים‪ ,‬כלי‪-‬נשק‪ ,‬מצבורי תחמושת ואפשרויות ייצור ורכישה‪,‬‬
‫ויצא לסיורים‪ .‬מסקנותיו‪ ,‬כפי שנמסרו לצמרת ה'הגנה' בתחילת יוני ‪ 1947‬גרמו‬

                              ‫ל'רעידת‪-‬אדמה' שהדיה נשמעו עוד תקופה ארוכה‪.‬‬

                     ‫דוד בן גוריון‪' ,‬שר הביטחון' של 'המדינה שבדרך' שערך לעצמו 'סמינר'‬

                                                                                         ‫'הזקן השתגע'‬

‫הרישום הראשון ביומן הוא מה‪ 26-‬במרס‪ .‬בן‪-‬גוריון ציין לעצמו את ‪ 14‬הנושאים המרכזיים בעיניו‪' :‬מבנה‪ ,‬ארגון‪ ,‬אימון‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬תכנון‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ציוד‪ ,‬החסנה [אחסנה]‪ ,‬תעשיה‪ ,‬רכישה‪ ,‬תקציב‪ ,‬ש"י [שירות ידיעות]‪ ,‬נוער‪ ,‬יחסים [כנראה עם ארגוני‬
‫המחתרת האחרים‪' ,‬הפורשים']‪ .‬ועוד ביומן באותו יום‪ :‬מבנה כוחות ה'הגנה'‪ ,‬פריסתם‪ ,‬מפקדים מרכזיים‪ ,‬תקציב‪ .‬כך אנחנו‬
‫יכולים ללמוד שתקציב הארגון בשנה השוטפת היה ‪ 770‬אלף לא'י (למעלה מ‪ 3-‬מיליון דולר) וממנו הוקצו לייצור נשק‬

                                                                                  ‫כ‪ 43%-‬ולאחזקת יחידות הפלמ"ח כ‪.17%-‬‬

‫לאורך שבועות ה'סמינר'‪ ,‬וככל שהצטבר אצלו יותר חומר‪ ,‬לא הסתיר בן‪-‬גוריון את דאגתו מאי‪-‬מוכנותם של היישוב וכוח‪-‬‬
‫המגן העיקרי שלו – ה'הגנה'‪ .‬בעיני רוב בני שיחו הוא נראה דאגן ופסימיסט חסר‪-‬תקנה‪ .‬כבר בנאומו בישיבה הסגורה של‬
‫הוועדה הפוליטית של הקונגרס הציוני הכ"ב שנערך בבזל בדצמבר ‪ ,1946‬הוא הזהיר‪' :‬התקפת ערביי ארץ‪-‬ישראל אינה‬
‫מסכנת את היישוב העברי‪ .‬אולם יש סכנה שהמדינות הערביות השכנות ישלחו את צבאן לתקוף את היישוב ולהשמידו‪,‬‬

                                                                 ‫ועלינו להתכונן מיד‪ ,‬במקסימום יכולתנו הטכנית והכספית'‪.‬‬

‫בין המוזמנים אליו‪ ,‬כדי לדווח על המצוי והרצוי מבחינת הציוד‪ ,‬ההיערכות והתוכניות להגנת היישוב היו כל מי שהייתה לו‬
‫נגיעה לנושאי הביטחון בעת ההיא‪ .‬רשימה חלקית‪ :‬זאב פיינשטיין (לימים שפר) – הרמ"א‪ ,‬ראש המפקדה הארצית של‬

                                                                                                                                          ‫‪ 8‬גיליון ‪ | 41‬תשע"ז ‪2017‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13