Page 10 - hahagana 41
P. 10
כרמל חיווה דעתו על הפיקוד הבכיר .לדעתו ,משה סנה היה רמ"א טוב .הרמטכ"ל שכיהן לצידו ,יעקב דוסטרובסקי
(דורי – לימים הרמטכ"ל הראשון של צה"ל) – התגלה כשמרן מדי ,דבק בדוקטרינות של הצבא הבריטי ו'לא החשיב את
האימפרוביזציה שלנו' .אשר ליצחק שדה ,הרמטכ"ל בפועל' ,הוא אינו איש ארגון אלא איש פעולה'.
לכרמל היו גם הצעות מעשיות :לרענן את המטכ"ל באמצעות 'כוחות צעירים' כהגדרתו .הוא הציע את יגאל אלון ,נחום
שריג ,אורי יפה ושלמה שמיר .זאת משום ש'מחלקת התכנון אינה בסדר ,והוא הדין בהדרכה' .המועמד שלו לתפקיד
הרמטכ"ל הבא של ה'הגנה' – ישראל גלילי.
תוך כדי השיחות והבירורים הרגישו בני-שיחו של בן-גוריון שהוא מרבה לשאול על שילובם של הקצינים המשוחררים
מהצבא הבריטי בפיקוד ה'הגנה' .פעם אחר פעם התברר לו שנוצר חיץ גבוה בינם לבין מפקדים שנשארו בארץ והובילו
את הארגון ברמה הארצית והמקומית בשנות מלחמת-העולם השנייה ולאחריה .חדי-העין תפסו כבר אז שהוא מעדיף
את משוחררי הצבא ,ה'חיילים' כהגדרתו ,על ותיקי ה'הגנה' וצעירי הפלמ"ח .ל'חיילים' ,בעלי הניסיון הקרבי באחד הצבאות
המרכזיים במלחמת-העולם השנייה ,הצבא הבריטי ,הייתה עדיפות בעיניו על מפקדי ה'הגנה' שהתאמנו בארץ ,במחתרת.
בשיחה עם כותב דברים אלה בשנת ,1966לא הסתיר בן-גוריון את דעתו שב'הגנה' שלטה בתקופת המאבק נגד הבריטים
רוח הגרילה ,ו'תאר לעצמך שאחד המפקדים הבכירים אמר לי :אסור שלכיתה יהיה מקלע .זה יכביד עליה בעת שתסתתר
בהרים או בפרדסים .הם הישוו עצמם לפרטיזנים ברוסיה ולא שמו לב שאנו עומדים בפני מלחמה נגד צבאות סדירים'.
ב ,1969-בספרו 'מדינת ישראל המחודשת' ,כתב בלי כחל וסרק' :התפיסה וההרגלים של רוב מפקדי ה"הגנה" היו התגוננות
אזורית .כמעט איש לא חשב על התמודדות צבאית'.
שיטת המקל והגזר
בתחילת מאי 1947החל בן-גוריון לאסוף נתונים על צבאות ערב ,שמהתערבותם לצד ערביי ארץ-ישראל חשש .חמישה
עמודים ביומנו מוקדשים לצבא מצרים .בעיקר חשש מחיל האוויר המצרי ,לו היו 177מטוסים ,לרבות שמונה טייסות-קרב.
ארבעה עמודים נוספים הוקדשו לתיאור צבאות עבר הירדן ,סוריה ,לבנון ועיראק.
לאחר יומיים שב לעסוק בבעיות ה'הגנה' .את פרופ' יוחנן רטנר מהטכניון ,ששימש כרמ"א הראשון של הארגון עוד בשלהי
שנות השלושים ,שאל' :מה דעתך? נוכל לעמוד?' (נגד פלישה של צבאות ערב) :רטנר ,לפי עדות בן-גוריון ,השיב בחיוב ומיד
הוסיף' :אבל באבדות קשות' .ובהמשך:
ב'ג :במה לשים דגש :בכמות גדולה של טוראים או באימון של קאדרים (סגלי-פיקוד)?
רטנר :קאדרים ,בתנאי שהציבור הרחב [חברי ה'הגנה'] יקבל מינימום של אימון.
ב'ג :מי יכול להיות מועמד לרמטכ"ל?
רטנר :יגאל סוקניק [ידין] או שלמה רבינוביץ' [שמיר].
לאחר פגישתו זו עם רטנר ב 6-במאי 1947חלה הפסקה ב'סמינר' ובן גוריון נפנה לנושאים המדיניים ,וערך גיחה קצרה
לארצות הברית ,כדי להשתתף בדיוני העצרת המיוחדת של האו"ם בענייני ארץ-ישראל .ב 13-במאי הופיע בפני הוועדה
המדינית של העצרת והכריז' :איש לא יוכל לבלום את המפעל היהודי' .הוא הבהיר לחברי הוועדה כי 'בארץ ישראל נמצאת
אומה יהודית ולא עדה יהודית ,הזקוקה לבית .שני שלישים מאדמות הארץ עדיין שוממים והערבים מאמינים שאדמות אלה
אינן ראויות לעיבוד .היהודים מפרים אותן לא מפני שהם מוכשרים יותר מאחרים ,אלא מפני שאין להם אדמה אחרת' .בן-
גוריון תקף בחריפות את ממשלת בריטניה ואת ממשלת המנדט וקבע שה'ספר הלבן' שפרסמה בריטניה ב ,1939-שהגביל
מאוד עלייה היהודית לארץ' ,אחראי למות חלק גדול מיהדות אירופה'.
10גיליון | 41תשע"ז 2017
